סֵפֶר הַחִנּוּךְ נב

א שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר שׁוֹר הַנִּסְקָל – שֶׁלֹּא נֹאכַל בְּשַׂר שׁוֹר הַנִּסְקָל, אֲפִלּוּ נִשְׁחַט כָּרָאוּי, מִכֵּיוָן שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ, בְּשָׂרוֹ אָסוּר, כֵּן מְפֹרָשׁ בַּמְּכִילְתָּא (משפטים שם) שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא יח) וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ. וְלָאו דַּוְקָא שׁוֹר אֶלָּא אַף כָּל הַמַּזִּיקִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר בָּרָגִיל.

ב מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, כְּדֵי לְהַסְכִּים בְּדַעְתֵּנוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁבָּאָה תַּקָּלָה עַל יָדוֹ, מְרֻחָק וְנִמְאָס עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים, וַאֲפִילּוּ שׁוֹגֵג, כְּמוֹ הַבְּהֵמָה שֶׁאֵין לָהּ דַּעַת, וְכָל שֶׁכֵּן מֵזִיד. וּבְתִתֵּנוּ דַּעְתֵּנוּ עַל דָּבָר זֶה יְבִיאֵנוּ לְהִזָּהֵר הַרְבֵּה בְּכָל מַעֲשֵׂינוּ עַד שֶׁלֹּא תֵּצֵא תַּקָּלָה מִתַּחַת יָדֵינוּ לְעוֹלָם.

ג מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מָה שֶׁבֵּאֲרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ק מא א) שֶׁבֵּין תָּם בֵּין מוּעָד נִסְקָל עַל כָּל בְּרִיָּה שֶׁמֵּמִית, בֵּין אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן אוֹ עֶבֶד, וְשֶׁאֵין גּוֹמְרִין דִּינוֹ (סנהדרין עט ב) אֶלָּא בִּפְנֵי בְּעָלָיו אִם יֵשׁ לוֹ בְּעָלִים, וְכֵן אָמְרוּ (שם מד א) שֶׁיֵּשׁ צְדָדִין הַרְבֵּה שֶׁהַשּׁוֹר מֵמִית וְאֵינוֹ נִסְקָל, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּקַמָּא (הלכות מאכלות אסורות פ"ד).

ד וְנוֹהֶגֶת מִצְוַת אִסּוּר בְּשָׂרוֹ בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דַּוְקָא נוֹהֵג דִּין שׁוֹר הַנִּסְקָל עַל פִּי סְמוּכִין, וּבְבֵית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְאָכַל כַּזַּיִת מִבְּשָׂרוֹ בְּמֵזִיד, לוֹקֶה.