סֵפֶר הַחִנּוּךְ קפא

א מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נִדָּה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה – לִהְיוֹת הַנִּדָּה טְמֵאָה וּמְטַמְּאָה אֲחֵרִים. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו יט) וְכָל הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב.

ב שֹׁרֶשׁ הַמִּצְוָה וּקְצָת פְּרָטֶיהָ, נִכְתֹּב כְּמִנְהָגֵנוּ בְּלָאו דְּנִדָּה בְּסֵדֶר אַחֲרֵי מוֹת (מצוה רז) בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.

ג וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְלֹא הִתְנַהֵג עִמָּהּ בְּטֻמְאָה, וְכֵן הִיא שֶׁנָּהֲגָה בְּעַצְמָהּ מִנְהַג טָהֳרָה בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה מִלְּבַד הָעֹנֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב לְמַטָּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.