שְׁמוּאֵל א כט

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים (לחיצה להצגה או להסתרה)

א וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת־כָּל־מַחֲנֵיהֶם אֲפֵקָה וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל׃

תַּרְגּוּם יוֹנָתָן וּכְנָשׁוּ פְּלִשְׁתָּאֵי יַת כָּל מַשִׁרְיַתְהוֹן לַאֲפֵק וְיִשְׂרָאֵל שָׁרָן בְּעֵינָא דִי בְיִזְרְעֶאל:

מְצוּדַת צִיּוֹן בעין. בעין המים, והוא מעין:

ב וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים עֹבְרִים לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו עֹבְרִים בָּאַחֲרֹנָה עִם־אָכִישׁ׃

תַּרְגּוּם יוֹנָתָן וְטוּרְנֵי פְּלִשְׁתָּאֵי עָבְרִין לְמָאֲוָן וּלְאַלְפִין וְדָוִד וְגַבְרוֹהִי עָבְרִין בְּבַתְרַיְתָא עִם אָכִישׁ:

רַלְבַּ״ג יש לשאול איך הסכים דוד ללכת עם אכיש להלחם עם ישראל אלא שהתר זה הספק איננו ממה שיקשה וזה כי דוד הוכרח למלאת מצות אכיש מצד היותו תחתיו ומפני מה שגלה לו שהוא תמיד פושט על ישראל להראות לו כי נבאש דוד את עמו והנה היתר מחשבת דוד בלכתו להיות לשטן לפלשתים ולסכל עצתם על ישראל כי זה ממה שיקל לו עשייתו אחר שהם בוטחים בו:

מְצוּדַת דָּוִד וסרני וכו׳. הסרנים עם מחניהם מאה מאה לבד, עד תשלום האלף, וכן כל אלף בפני עצמו:

מְצוּדַת צִיּוֹן וסרני. ענין שררה:

ג וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים מָה הָעִבְרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל־שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים הֲלוֹא־זֶה דָוִד עֶבֶד שָׁאוּל מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיָה אִתִּי זֶה יָמִים אוֹ־זֶה שָׁנִים וְלֹא־מָצָאתִי בוֹ מְאוּמָה מִיּוֹם נָפְלוֹ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה׃

רַשִׁ״י מיום נפלו. מיום חנייתו עלי:

תַּרְגּוּם יוֹנָתָן וַאֲמַרוּ רַבְרְבֵי פְּלִשְׁתָּאֵי מָה יְהוּדָאֵי הָאִלֵין וַאֲמַר אָכִישׁ לְרַבְרְבֵי פְלִשְׁתָּאֵי הֲלָא דֵין דָוִד עַבְדָא דְשָׁאוּל מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל דַהֲוָה עִמִי דְנַן יוֹמִין אוֹ דְנַן שְׁנִין וְלָא אַשְׁכָּחִית בֵּיהּ מִדַעַם בִּישׁ מִיוֹמָא דְאִתְפְרַשׁ לְוָתִי עַד יוֹמָא הָדֵין:

מְצוּדַת דָּוִד מה העברים האלה. רצה לומר: מה המה עושים פה: זה ימים. שישב עמי בגת: או זה שנים. שישב בערי השדה: ולא מצאתי וכו׳. רצה לומר: מיום שכנו אצלינו, הן בהיותו בגת, הן בהיותו בערי השדה, לא מצאתי בו מאומה רע:

מְצוּדַת צִיּוֹן העברים. כן קרויים ישראל, כי בעבר הנהר ישבו אבותיכם: נפלו. שכנו, כמו (בראשית כה יח): על פני כל אחיו נפל:

ד וַיִּקְצְפוּ עָלָיו שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ לוֹ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים הָשֵׁב אֶת־הָאִישׁ וְיָשֹׁב אֶל־מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר הִפְקַדְתּוֹ שָׁם וְלֹא־יֵרֵד עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה וְלֹא־יִהְיֶה־לָּנוּ לְשָׂטָן בַּמִּלְחָמָה וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל־אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים הָהֵם׃

תַּרְגּוּם יוֹנָתָן וּרְגִיזוּ עֲלוֹהִי רַבְרְבֵי פְלִשְׁתָּאֵי וַאֲמַרוּ לֵיהּ רַבְרְבֵי פְלִשְׁתָּאֵי אָתֵיב יַת גַבְרָא וִיתוּב לְאַתְרֵיהּ דְמַנִיתֵיהּ תַּמָן וְלָא יֵחוֹת עִמָנָא בִּקְרָבָא וְלָא יְהֵי לְשָׂטָן בִּקְרָבָא וּבַמֶה יִתְרְעֵי דֵין לְוַת רִבּוֹנֵיהּ הֲלֹא בְּרֵישֵׁי גַבְרַיָא הָאִינוּן:

מְצוּדַת דָּוִד עליו. על אכיש: אשר הפקדתו. אשר הנחתו לשבת שם: ולא יהיה וכו׳. כי פן יהיה נוסף על שונאינו ונלחם בנו: ובמה. רצה לומר: וכי באיזה דבר יכול הוא לרצות עצמו לאדוניו שאול, למחול לו על מה שמרד בו, הלא בהבאת ראשינו אליו יתרצה אליו, ועל הכוונה ההיא הולך אתנו:

מְצוּדַת צִיּוֹן הפקדתו. מלשון פקדון והנחה: לשטן. לעשות איבה ושטנה, ודומה לו (מלכים א יא יד): ויקם שטן לשלמה: יתרצה. מלשון רצוי:

ה הֲלוֹא־זֶה דָוִד אֲשֶׁר יַעֲנוּ־לוֹ בַּמְּחֹלוֹת לֵאמֹר הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד ברבבתו [בְּרִבְבֹתָיו׃]

תַּרְגּוּם יוֹנָתָן הֲלָא דֵין דָוִד דְמַשְׁמְעִין לֵיהּ בְּחִנְגַיָא לְמֵימָר קְטַל שָׁאוּל בְּאַלְפִין וְדָוִד בְּרִבְוָן:

מְצוּדַת דָּוִד אשר יענו לו. אשר הרימו קול בעבורו על המחולות לאמר הכה וכו׳, ואם כן מעולם הוא שונא לפלשתים ומכה בהם, ואין לבטוח בו:

מְצוּדַת צִיּוֹן יענו. ענין הרמת קול: במחולות. שם כלי זמר:

ו וַיִּקְרָא אָכִישׁ אֶל־דָּוִד וַיֹּאמֶר אֵלָיו חַי־יְהוָה כִּי־יָשָׁר אַתָּה וְטוֹב בְּעֵינַי צֵאתְךָ וּבֹאֲךָ אִתִּי בַּמַּחֲנֶה כִּי לֹא־מָצָאתִי בְךָ רָעָה מִיּוֹם בֹּאֲךָ אֵלַי עַד־הַיּוֹם הַזֶּה וּבְעֵינֵי הַסְּרָנִים לֹא־טוֹב אָתָּה׃

תַּרְגּוּם יוֹנָתָן וּקְרָא אָכִישׁ לְדָוִד וַאֲמַר לֵיהּ קַיֵם הוּא יְיָ אֲרֵי כָשַׁר אַתְּ וְטַב בְּעֵינַי מַפְקָךְ וּמַעֲלָךְ עִמִי בְּמַשְׁרִיתָא אֲרֵי לָא אַשְׁכָּחִית בָּךְ מִדַעַם בִּישׁ מְיוֹמָא דַאֲתֵיתָא לְוָתִי עַד יוֹמָא הָדֵין וּבְעֵינֵי טוּרְנַיָא לָא תַקֵין אָתְּ:

מְצוּדַת דָּוִד כי ישר אתה וכו׳. אני מחזיק אותך לאיש ישר ונאמן, וטוב בעיני בואך עמי במלחמה: ובעיני. אבל בעיני וכו׳:

ז וְעַתָּה שׁוּב וְלֵךְ בְּשָׁלוֹם וְלֹא־תַעֲשֶׂה רָע בְּעֵינֵי סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים׃

תַּרְגּוּם יוֹנָתָן וּכְעַן תּוּב וֶאֱזֵיל בִּשְׁלָם וְלָא תַעְבֵיד בִּישׁ בְעֵינֵי טוּרְנֵי פְלִשְׁתָּאֵי:

מְצוּדַת דָּוִד ולא תעשה רע. דבר הרע בעיני הסרנים:

ח וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־אָכִישׁ כִּי מֶה עָשִׂיתִי וּמַה־מָּצָאתָ בְעַבְדְּךָ מִיּוֹם אֲשֶׁר הָיִיתִי לְפָנֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי לֹא אָבוֹא וְנִלְחַמְתִּי בְּאֹיְבֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ׃

תַּרְגּוּם יוֹנָתָן וַאֲמַר דָוִד לְאָכִישׁ אֲרֵי מָה עֲבָדִית וּמַה אַשְׁכַּחְתָּא בְעַבְדָךְ מִיוֹמָא דַהֲוֵיתִי מְשַׁמֵשׁ קֳדָמָךְ עַד יוֹמָא הָדֵין אֲרֵי לָא אֱהָךְ וְאַגִיח קְרָבָא בְּשַׂנְאֵי רִבּוֹנִי מַלְכָּא:

מְצוּדַת דָּוִד כי מה. מדוע אשוב, כי מה עשיתי דבר רע:

ט וַיַּעַן אָכִישׁ וַיֹּאמֶר אֶל־דָּוִד יָדַעְתִּי כִּי טוֹב אַתָּה בְּעֵינַי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים אַךְ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים אָמְרוּ לֹא־יַעֲלֶה עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה׃

תַּרְגּוּם יוֹנָתָן וַאֲתֵיב אָכִישׁ וַאֲמַר לְדָוִד יְדַעְנָא אֲרֵי תַקִין אַתְּ בְּעֵינַי כְּמַלְאָכָא דַייָ בְּרַם רַבְרְבֵי פְלִשְׁתָּאֵי אֲמַרוּ לָא יִסַק עִמָנָא בִּקְרָבָא:

מְצוּדַת דָּוִד ידעתי. הן ידעתי שלא נמצא בך רעה, כי טוב וכו׳:

י וְעַתָּה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְעַבְדֵי אֲדֹנֶיךָ אֲשֶׁר־בָּאוּ אִתָּךְ וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ׃

תַּרְגּוּם יוֹנָתָן וּכְעַן אַקְדֵים בְּצַפְרָא וְעַבְדֵי רִבּוֹנָךְ דַאֲתוֹ עִמָךְ וּתְקַדְמוּן בְּצַפְרָא וְיִנְהַר לְכוֹן וְתֵיזְלוּן:

רַלְבַּ״ג ועבדי אדניך אשר באו אתך. הם אנשי דוד כי לא רצ' שישובו כי אם העבדים: והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו. ר"ל תכף שיהיה האור לכם ואמר לו זה שלא יסתכנו על יד אנשי המלחמה:

מְצוּדַת דָּוִד ועבדי אדוניך. רצה לומר: אנשיך שהיו מאז עבדי שאול אדוניך, והבאישו בו כמוך, וכאומר: בעבור זה נחשדים גם המה בעיני הסרנים כמוך, ולזה ישובו עמך: ואור לכם. כשיאיר לכם היום, לכו לדרככם:

יא וַיַּשְׁכֵּם דָּוִד הוּא וַאֲנָשָׁיו לָלֶכֶת בַּבֹּקֶר לָשׁוּב אֶל־אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וּפְלִשְׁתִּים עָלוּ יִזְרְעֶאל׃

תַּרְגּוּם יוֹנָתָן וְאַקְדֵים דָוִד הוּא וְגַבְרוֹהִי לְמֵיזַל בְּצַפְרָא לְמֵתַב לַאֲרַע פְּלִשְׁתָּאֵי וּפְלִשְׁתָּאֵי סְלִיקוּ לְיִזְרְעֶאל:

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.