מלבי"ם ביאור המילות על זכריה יג

בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח לְבֵית דָּוִיד וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם לְחַטַּאת וּלְנִדָּה׃

לחטאת. פי' הרד"ק למי חטאת שצריך שיהיו מים חיים וכן לנדה שהיא זבה שצריכה מים חיים. והוא שגגה כי חומר בזב מבזבה שהזב צריך מים חיים ואין הזבה צריכה מים חיים (תוספתא דמגלה פ"א וזבין פ"ג וכמו שפרש"י שבת דף ס"ה ע"ב), רק פי' כמו שת"י לחטאת להתחטאות, ולנדה היינו מי נדה שאפר פרה קרוי מי נדה, במי נדה יתחטא:

וְהָיָה כִּי־יִנָּבֵא אִישׁ עוֹד וְאָמְרוּ אֵלָיו אָבִיו וְאִמּוֹ יֹלְדָיו לֹא תִחְיֶה כִּי שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ בְּשֵׁם יְהוָה וּדְקָרֻהוּ אָבִיהוּ וְאִמּוֹ יֹלְדָיו בְּהִנָּבְאוֹ׃

אביו ואמו ילדיו. כי האומנים יקראו בצד ההרחבה אב ואם. לכן יפרט לפעמים אביך זה ילדך (משלי כ"ג כ"ב) ואת אמך אשר ילדתך (ירמיה כ"ב כ"ו):

וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵבֹשׁוּ הַנְּבִיאִים אִישׁ מֵחֶזְיֹנוֹ בְּהִנָּבְאֹתוֹ וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר לְמַעַן כַּחֵשׁ׃

למען כחש. יל"פ עוד שהיו לובשים אדרת שער שהוא כלבוש שק המכחש את בשרו (כמו ובשרי כחש משמן) שזה היה מועיל להם להשרות עליהם רוח טומאה:

וְאָמַר לֹא נָבִיא אָנֹכִי אִישׁ־עֹבֵד אֲדָמָה אָנֹכִי כִּי אָדָם הִקְנַנִי מִנְּעוּרָי׃

הקנני. מכרני ונעשיתי קנין לאדני לעבוד לו את האדמה, וי"מ למדני שאהיה רועה מקנה ועובד אדמה:

וְהֵבֵאתִי אֶת־הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת־הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת־הַזָּהָב הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא וְהוּא יֹאמַר יְהוָה אֱלֹהָי׃

וצרפתים ובחנתים. עמ"ש (ירמיה ט' ז'):