מצודת דוד על תהלים טו

מִזְמוֹר לְדָוִד יְהֹוָה מִי־יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי־יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ׃

מי יגור. כאלו שואל אתה ה׳‎ מי הוא הראוי לדור באהלך וזהו בית המקדש כי אין כולם ראוים וכמ״‎ש מי ביקש וכו׳‎ רמוס חצרי (ישעי׳‎ א יב):

הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ׃

הולך תמים. כאלו משיב ההולך בדרך תמים וכו׳‎ הוא הוא אשר יגור בה: בלבבו. מאמת מחשבת לבו לדבר מצוה:

לֹא־רָגַל עַל־לְשֹׁנוֹ לֹא־עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא־נָשָׂא עַל־קְרֹבוֹ׃

לא נשא. לא הטיל על קרובו דבר חרפה:

נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת־יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר׃

נבזה. אדם הנבזה הוא נמאס בעיניו ולא יחניף למי: להרע. לענות נפשו:

כַּסְפּוֹ לֹא־נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל־נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה־אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם׃

על נקי. להטות דין הנקי: לא ימוט לעולם. לא ינטה לנפול כי את הטוב עשה וממילא ראוי הוא לשבת בבית המקדש כי חפץ בו ה׳‎: