תְּהִלִּים טו

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים (לחיצה להצגה או להסתרה)

א מִזְמוֹר לְדָוִד יְהֹוָה מִי־יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי־יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ׃

אִבְּן עֶזְרָא מזמור, ה' מי יגור באהלך - ביתך. וכמוהו: איש לאהליך ישראל. בהר קדשך - הר המוריה או הר ציון ,קודם שיודע כי הוא הר המוריה בשכון הארון בציון, בבית שהכין לו דוד, ככתוב בדברי הימים.

מְצוּדַת דָּוִד מי יגור. כאלו שואל אתה ה׳‎ מי הוא הראוי לדור באהלך וזהו בית המקדש כי אין כולם ראוים וכמ״‎ש מי ביקש וכו׳‎ רמוס חצרי (ישעי׳‎ א יב):

ב הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ׃

רַשִׁ״י ודובר אמת בלבבו. הטוב שהוא אומר בלבבו הוא אמת ואינו אחד בפה ואחד בלב (סא"א):

אִבְּן עֶזְרָא הולך - זו תשובת מי יגור באהלך. תמים - תאר והמתואר חסר הולך בדרך תמים בענייניו ודבריו. ופועל צדק - עם חביריו. ודובר אמת בלבבו - והוא כל האדם.

מְצוּדַת דָּוִד הולך תמים. כאלו משיב ההולך בדרך תמים וכו׳‎ הוא הוא אשר יגור בה: בלבבו. מאמת מחשבת לבו לדבר מצוה:

ג לֹא־רָגַל עַל־לְשֹׁנוֹ לֹא־עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא־נָשָׂא עַל־קְרֹבוֹ׃

רַשִׁ״י לא רגל על לשונו. אנקוש"א בלעז כמו וירגל בעבדך (שמואל ב י״ט:כ״ח) מזמור זה להודיע מדת חסידות: וחרפה לא נשא. רפורט"א בלעז: על קרובו. אם עבר קרובו עבירה שיש בה עונש ענשו במשפט ולא נשא עליו חרפתו שיהא פתחון פה למחרף לומר כך עבר פלוני קרובך וחפית עליו:

אִבְּן עֶזְרָא לא רגל על לשונו - כמו וירגל בעבדך. והטעם: לגלות המסתרים כדרך המרגלים. לא נשא - על דרך לא תשא שמע שוא. ויש אומרים: לא עשה דבר שיחרפו בו קרוביו.

מְצוּדַת דָּוִד לא נשא. לא הטיל על קרובו דבר חרפה:

מְצוּדַת צִיּוֹן רגל. ענין רכילות ולה״ר כמו וירגל בעבדך (ש״ב י״ט): לא נשא. לא הטיל:

ד נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת־יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר׃

רַשִׁ״י נבזה בעיניו נמאס. מי שהוא נבזה ברשעתו נמאס בעיניו של צדיק כגון חזקיהו שגירר עצמות אביו בבזיון: נשבע להרע. לעצמו: ולא ימיר. שבועתו ק"ו שאינה ממירה בדבר שאינה לרעתו:

אִבְּן עֶזְרָא נבזה - קשור בעיניו גם נמאס. והטעם: כי עובד השם כל מצוה ששמר וכל טוב שעשה, נבזה ונקל הוא בעיניו, כנגד מה שהוא חייב לעשות לכבוד בוראו, וככה משפט הצדיקים שיבקשו לעלות אל מעלת קדוש ממנו ונכבד. ואמר: יכבד כנגד נבזה. נשבע להרע - נפשו כמו לצום, כי יכחיש הבשר.

מְצוּדַת דָּוִד נבזה. אדם הנבזה הוא נמאס בעיניו ולא יחניף למי: להרע. לענות נפשו:

מְצוּדַת צִיּוֹן ימיר. מלשון תמורה וחלוף:

ה כַּסְפּוֹ לֹא־נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל־נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה־אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם׃

רַשִׁ״י ושוחד לא לקח. על עני להרשיעו בדין להטות משפטו ועוד פירשוהו רבותינו לא לקח שוחד על נקי לנקותו בדינו ק"ו שאינו לוקח שוחד להטות המשפט: לא ימוט. והוא ראוי לגור באהליך (סא"א): לא ימוט לעולם. אם ימוט אין מוטתו מוטה לעולם אלא מתמוטט ועולה:

אִבְּן עֶזְרָא כספו - אמר: לא לקח כנגד לא נתן וזה הוא לשפוט דין עול. עושה אלה - כולל מצות עשה ומצות לא תעשה, כמו לעשות את יום השבת כי הטעם כדרך תיקון, כמו: וימהר לעשות אותו.

מְצוּדַת דָּוִד על נקי. להטות דין הנקי: לא ימוט לעולם. לא ינטה לנפול כי את הטוב עשה וממילא ראוי הוא לשבת בבית המקדש כי חפץ בו ה׳‎:

מְצוּדַת צִיּוֹן בנשך. ברבית:

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.