מצודת ציון על הושע ג

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי עוֹד לֵךְ אֱ‍הַב־אִשָּׁה אֲהֻבַת רֵעַ וּמְנָאָפֶת כְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵם פֹּנִים אֶל־אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְאֹהֲבֵי אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים׃

רע. חבר ועל הבעל יאמר ודוגמתו והיא חברתך (מלאכי ב׳): פונים. מלשון הפנה וסבוב: אשישי. כוסות וגביעים כמו סמכוני באשישות (ש״ה ב׳): ענבים. ר״ל יין ענבים:

וָאֶכְּרֶהָ לִּי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּסֶף וְחֹמֶר שְׂעֹרִים וְלֵתֶךְ שְׂעֹרִים׃

ואכרה. ענין קנין כמו וגם מים תכרו (דברים ב׳:ו׳): כסף. הוא מלה משותפת על הכסף ממש ועל התאוה כמו למעשה ידיך תכסוף (איוב י״ד:ט״ו): וחומר. הוא הכור בת עשרה איפות והאיפה ג׳ סאים: ולתך. הוא חצי הכור חמשה איפות:

וָאֹמַר אֵלֶיהָ יָמִים רַבִּים תֵּשְׁבִי לִי לֹא תִזְנִי וְלֹא תִהְיִי לְאִישׁ וְגַם־אֲנִי אֵלָיִךְ׃

תשבי. ענין עכבה והמתנה כמו אשב עד שובך (שופטים ו׳:י״ח):

כִּי יָמִים רַבִּים יֵשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר וְאֵין זֶבַח וְאֵין מַצֵּבָה וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים׃

מצבה. הוא מזבח של אבן אחת ועושים אותה להקריב בה עכו״ם: אפוד. זה יאמר על האפוד והחשן עם האורים ותומים וכן אפוד ירד בידו (שמואל א׳ כ״ג):

אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם וּפָחֲדוּ אֶל־יְהוָה וְאֶל־טוּבוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׃

אל ה׳. את ה׳ וכן ואל טובו כמו וירדפו אל מדין (שופטי׳ ז׳):