מצודת ציון על עובדיה א

חֲזוֹן עֹבַדְיָה כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶאֱדוֹם שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת יְהוָה וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה׃

וציר. ענין שליח כמו וציר אמונים (משלי יג):

הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם בָּזוּי אַתָּה מְאֹד׃

בזוי. מבוזה:

זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי־סֶּלַע מְרוֹם שִׁבְתּוֹ אֹמֵר בְּלִבּוֹ מִי יוֹרִדֵנִי אָרֶץ׃

השיאך. ענין הסתה כמו הנחש השיאני (בראשית ג): שוכני. היו״ד יתירה: בחגוי. ענין בקוע וחריץ כמו יונתי בחגוי הסלע (ש״ה ב):

אִם־תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם־בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם־יְהוָה׃

קנך. מל׳ קן והוא מדור העופות:

אִם־גַּנָּבִים בָּאוּ־לְךָ אִם־שׁוֹדְדֵי לַיְלָה אֵיךְ נִדְמֵיתָה הֲלוֹא יִגְנְבוּ דַּיָּם אִם־בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ הֲלוֹא יַשְׁאִירוּ עֹלֵלוֹת׃

שודדי. ענין גזל ועושק: נדמיתה. ענין כריתה ואבדון כמו ער מואב נדמה (ישעיהו ט״ו:א׳): דים. די הספוק כמו והמלאכה היתה דים (שמות ל״ו:ז׳): בוצרים. כן יקראו תולשי ענבי כרם כמו כי תבצור כרמך (דברי׳ כד): עוללות. הם הענבים הקטנים הגרועים כמו לא תעולל (, שם):

אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו׃

נחפשו. מלשון חפוש וחקירה כמו משם אחפש (עמוס ט): נבעו. ענין דרישה וחפוש ודומה לו אם תבעיון בעיו (ישעיה כא) שהוא ענין דרישת שאלה וכמו שמלת בקשה הונח לדריש׳ שאלה ולחפוש כן מלת בעה הונח לשניהם: מצפוניו. מל׳ צפון ונסתר:

עַד־הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ לַחְמְךָ יָשִׂימוּ מָזוֹר תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בּוֹ׃

שלחוך. ענין לויה כמו ואברה׳ הולך עמם לשלחם (בראשי׳ יח): השיאך. ענין הסתה: יכלו. מל׳ יכולת ונצחון: לחמך. ר״ל אוכלי לחמך: מזור. ענין מכה ותקרא כן ע״ש שזורים עליה אבק מסממנים המרפאים וכן ולא יגהה מכם מזור (הושע ה): תחתיך. במקומך:

וְחַתּוּ גִבּוֹרֶיךָ תֵּימָן לְמַעַן יִכָּרֶת־אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל׃

וחתו. ענין שבירה כמו והחתתי את עילם (ירמיהו מ״ט:ל״ז): תימן. הוא אדום היושב בהר שעיר בדרומה של א״י: מקטל. ענין הרג כמו הן יקטלני (איוב יג):

מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם׃

מחמס. ענין עושק:

בְּיוֹם עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד בְּיוֹם שְׁבוֹת זָרִים חֵילוֹ וְנָכְרִים בָּאוּ שערו [שְׁעָרָיו] וְעַל־יְרוּשָׁלִַם יַדּוּ גוֹרָל גַּם־אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם׃

מנגד. ממרחק: שבות. מל׳ שבי: זרים. מלשון זר ונכרי: חילו. ענין עושר כמו ועזבו לאחרים חילם (תהילים מ״ט:י״א): ידו. ענין השלכה והפלה כמו ידו אליה (ירמיה נ):

וְאַל־תֵּרֶא בְיוֹם־אָחִיךָ בְּיוֹם נָכְרוֹ וְאַל־תִּשְׂמַח לִבְנֵי־יְהוּדָה בְּיוֹם אָבְדָם וְאַל־תַּגְדֵּל פִּיךָ בְּיוֹם צָרָה׃

נכרו. מל׳ נכר וזר:

אַל־תָּבוֹא בְשַׁעַר־עַמִּי בְּיוֹם אֵידָם אַל־תֵּרֶא גַם־אַתָּה בְּרָעָתוֹ בְּיוֹם אֵידוֹ וְאַל־תִּשְׁלַחְנָה בְחֵילוֹ בְּיוֹם אֵידוֹ׃

אידם. ענין צער ומקרה רע כמו הלא איד לעול (איוב ל״א:ג׳): בחילו. בעשרו:

וְאַל־תַּעֲמֹד עַל־הַפֶּרֶק לְהַכְרִית אֶת־פְּלִיטָיו וְאַל־תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו בְּיוֹם צָרָה׃

תעמוד. ענינו התחזקות על הדבר וההשתדלות עליו ודומה לו אך יונתן וגו׳ עמדו על זאת (עזרא י׳:ט״ו): הפרק. ענין שביר׳ כמו ופרסיהן יפרק (זכריה י״א:ט״ז) פליטיו. ענין שארית כמו פליט ושריד (איכה ב): תסגר. ר״ל מסגר המאסר שרידיו. ענין שארית:

כִּי־קָרוֹב יוֹם־יְהוָה עַל־כָּל־הַגּוֹיִם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ׃

קרוב. ר״ל נכון ומזומן לפניו וכן כי קרוב יום אידם (דברים ל״ב:ל״ה):

כִּי כַּאֲשֶׁר שְׁתִיתֶם עַל־הַר קָדְשִׁי יִשְׁתּוּ כָל־הַגּוֹיִם תָּמִיד וְשָׁתוּ וְלָעוּ וְהָיוּ כְּלוֹא הָיוּ׃

ולעו. ענין השחתה ובלבול וכן על כן דברי לעו (איוב ו׳:ג׳):

וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ וְיָרְשׁוּ בֵּית יַעֲקֹב אֵת מוֹרָשֵׁיהֶם׃

מורשיהם. מל׳ ירושה:

וְהָיָה בֵית־יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא־יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְהוָה דִּבֵּר׃

להבה. שלהבת: לקש. הוא תבן הדק: ודלקו. ענין שרפה והבערה:

וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב אֶת־הַר עֵשָׂו וְהַשְּׁפֵלָה אֶת־פְּלִשְׁתִּים וְיָרְשׁוּ אֶת־שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרוֹן וּבִנְיָמִן אֶת־הַגִּלְעָד׃

והשפלה. העמק:

וְגָלֻת הַחֵל־הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־כְּנַעֲנִים עַד־צָרְפַת וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב׃

החל. כמו החיל ונפלה היו״ד: