מצודת ציון על תהלים לז

לְדָוִד אַל־תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל־תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה׃

תתחר. ענין הדמוע וההתערב כמו ואיך תתחרה את הסוסים (ירמיה י״ב) במרעים. ברשעים:

כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבּוֹלוּן׃

ימלו. ענין כריתה כמו כי אמילם (לקמן קי״ח): יבולון. מלשון בליה ורקבון:

וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם׃

כצהרים. מלשון צוהר ואורה והוא עת עמידת השמש בחצי השמים:

דּוֹם לַיהוָה וְהִתְחוֹלֵל לוֹ אַל־תִּתְחַר בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ בְּאִישׁ עֹשֶׂה מְזִמּוֹת׃

דום. קוה כמו לאלהים דומי נפשי (לקמן ס״ב): והתחולל. מלשון תוחלת ותקוה:

הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה אַל־תִּתְחַר אַךְ־לְהָרֵעַ׃

הרף. מלשון רפיון:

זֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו׃

זומם. ענין מחשבה: וחורק. ענין שחיקת השנים בהתקצף:

טוֹב־מְעַט לַצַּדִּיק מֵהֲמוֹן רְשָׁעִים רַבִּים׃

מהמון. ענין רבוי הון: רבים. גדולים וחשובים:

כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים תִּשָּׁבַרְנָה וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים יְהוָה׃

זרועות. ענין חוזק:

כִּי רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי יְהוָה כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ׃

כיקר. מל׳ יקר:

לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן׃

חונן. חומל:

מֵיְהוָה מִצְעֲדֵי־גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ׃

מצעדי. דרכו ופסיעותיו: כוננו. מלשון הכנה:

כִּי־יִפֹּל לֹא־יוּטָל כִּי־יְהוָה סוֹמֵךְ יָדוֹ׃

יפול. ענין נפילה כמו ותפול מעל הגמל (בראשית כ״ד:ס״ד):

פִּי־צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט׃

יהגה. ידבר:

תּוֹרַת אֱלֹהָיו בְּלִבּוֹ לֹא תִמְעַד אֲשֻׁרָיו׃

תמעד. ענין החלקה והשמטה: אשוריו. רגליו שפוסע בהם:

רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן׃

עריץ. חזק: ומתערה. נשרש ומעורה וכן ערות על יאור (ישעיהו י״ט:ז׳): אזרח. ענין אילן הנטוע מזמן רב והוא שאול מלשון כגר כאזרח (ויקרא כ״ד:ט״ז) אשר יאמר על תושב הארץ: רענן. רטוב כמו והיה עלהו רענן (ירמיהו י״ז:ח׳):

שְׁמָר־תָּם וּרְאֵה יָשָׁר כִּי־אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם׃

אחרית. סוף:

וַיַּעְזְרֵם יְהוָה וַיְפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי־חָסוּ בוֹ׃

ויפלטם. ויצילם: