מצודת ציון על תהלים לח

יְהוָה אַל־בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וּבַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי׃

תוכיחני. תיסרני ענין פורעניות ועונש:

כִּי־חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ׃

נחתו. ותנחת ענין ירידה כמו מי יחת עלינו (שם כ״א):

הִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי מִפְּנֵי אִוַּלְתִּי׃

נמקו. ענין המסה: חבורותי. מל׳ חבורה והוא מכה שנצרר הדם תחתיה: אולתי. מלשון אויל ושוטה:

נַעֲוֵיתִי שַׁחֹתִי עַד־מְאֹד כָּל־הַיּוֹם קֹדֵר הִלָּכְתִּי׃

נעויתי. ענין עקום כמו והתעותו אנשי החיל (קהלת י״ב): שחותי. מלשון שחיה וכפיפה: קודר. ענין שחרות:

כִּי־כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה וְאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי׃

כסלי. הוא חלק השדרה הסמוך להכליות וכן אשר על הכסלים (ויקרא ג׳): נקלה. ענין מוקד ושריפה כמו קלוי באש (שם ב׳):

נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד־מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי׃

נפוגותי. ענין רפיון וחלשות כמו ויפג לבו (בראשית מ״ה):

לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר־עֵינַי גַּם־הֵם אֵין אִתִּי׃

סחרחר. ענין סבוב כמו סחרו אל ארץ (ירמיהו י״ד:י״ח):

כִּי־לְךָ יְהוָה הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי׃

הוחלתי. ענין המתנה כמו והוחלתי לדבריכם (איוב ל״ב):

כִּי־אָמַרְתִּי פֶּן־יִשְׂמְחוּ־לִי בְּמוֹט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּילוּ׃

במוט. ענין המעדה ונטייה לפול כמו לעת תמוט רגלם (דברים ל״ב:ל״ה): הגדילו. מלשון גדול:

כִּי־אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד׃

לצלע. ענין חגר הצולע על ירכו: נכון. מל׳ הכנה:

וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר׃

עצמו. ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו (ירמיהו ט״ו:ח׳): ורבו. גדלו:

וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי־[רָדְפִי־] טוֹב׃

ישטנוני. מל׳ שטנה ונטירת איבה כמו וישטום עשו (בראשית כו):