מצודת ציון על תהלים עז

בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי׃

ידי. לפי שהמכה מכה ביד קרוי מכה בלשון יד: נגרה. ענין הזלה ושפיכה כמו ויגר מזה (לעיל ע״ה): תפוג. ענין רפיון וחלישות כמו תפוג תורה (חבקוק א׳): מאנה. מל׳ מיאון:

אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה׃

אשיחה. ענין ספור התלאות כמו ישפוך שיחו (לקמן ק״ב): ותתעטף. ענינו כפוף ומעונה כי מגודל הצרה נראה כאלו מעוטף קצתו בקצתו בעבור הכפיפה:

אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּר׃

נפעמתי. ענין שבירה והכאה כמו ותפעם רוחו (בראשית מ״א:ח׳) והוא מלשון פעמון שמקשקש ומכה:

אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם־לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי׃

ויחפש. ענין חקירה:

הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי וְלֹא־יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד׃

יזנח. ענין עזיבה: לרצות. מלשון רצון:

הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר׃

האפס. ענין כליון כמו אפס כסף (בראשית מ״ז): גמר. ענין השלמה:

הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל אִם־קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו סֶלָה׃

חנות. מלשון חנינה: קפץ. ענין סגירה כמו לא תקפוץ את ידך (דברים ט״ו:ז׳):

וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן׃

חלותי. מלשון חיל ורעדה: שנות. השתנות:

וְהָגִיתִי בְכָל־פָּעֳלֶךָ וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה׃

והגיתי. ענין מחשבה: אשיחה. ענין דבור ואמירה:

רָאוּךָ מַּיִם אֱ‍לֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת׃

יחילו. ירגזו ענין רתת ורעדה: תהומות. עומק הים:

זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים אַף־חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּכוּ׃

זורמו. ענין שטף המים כמו מזרם הרים (איוב כד): עבות. עננים כמו עב קל (ישעיה יט): שחקים. רקיעים: חצציך. מל׳ חץ:

קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ׃

בגלגל. אופן העגלה:

בַּיָּם דַּרְכֶּךָ ושביליך [וּשְׁבִילְךָ] בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ׃

ושבילך. ענין מסילה ודרך: ועקבותיך. עקב הרגל:

נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד־מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן׃

נחית. נהגת: