מצודת ציון על תהלים פא

לַמְנַצֵּחַ עַל־הַגִּתִּית לְאָסָף׃

הגתית. כלי נגון הבא מגת:

שְׂאוּ־זִמְרָה וּתְנוּ־תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם־נָבֶל׃

נעים. ענין מתיקות וערבות:

תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃

בכסה. ענין זמן מיועד כמו ליום הכסא יבוא (משלי ז׳:כ׳) והה״א תמורת האל״ף:

עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא־יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע׃

עדות. מלשון עדי וקשוט וכן את הנזר ואת העדות (מ״ב י״א) שפת. לשון עם ועם כמו שפה אחת (בראשית י״א):

הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה׃

מסבל. ענין טעינת משא כמו והנושאים בסבל (נחמיה ד׳): שכמו. כתיפיו מדוד. כלי בישול כקדרה וכיוצא וכן והכה בכיור או בדוד (ש״א ב):

בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם אֶבְחָנְךָ עַל־מֵי מְרִיבָה סֶלָה׃

ואחלצך. ענין הוצאה ושליפה כמו חלוץ הנעל (דברים כ״ה): אענך. מל׳ עניה ותשובה: אבחנך. מל׳ בחינה:

שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ יִשְׂרָאֵל אִם־תִּשְׁמַע־לִי׃

ואעידה. ענין התראה כי ע״פ רוב מתרין בעדים שלא יכחש:

וְלֹא־שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי וְיִשְׂרָאֵל לֹא־אָבָה לִי׃

לא אבה. לא רצה:

וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם׃

בשרירות. במראה כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד):

לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ׃

לו. כמו אם וכן לו החייתם אותם (שופטים ח׳:י״ט):

וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ׃

מחלב. ענין מיטב כמו ואכלו את חלב הארץ (בראשית מ״ה:י״ח):