מצודת ציון על תהלים קלט

אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק׃

בנתה. מלשון בינה: לרעי. ענין מחשבה כמו וברעיון לבו (קהלת ב):

אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל־דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה׃

ארחי. דרכי: ורבעי. ענין רביצה והוא השכיבה לנוח כמו ותרבץ תחת בלעם (במדבר כג) תרגומו ורבעת וקרוב לו לא תרביע כלאים (ויקרא י״ט:י״ט): זרית. ענין סבוב והוא מלשון זר זהב (שמות כ״ה): הסכנתה. ענין ההרגל כמו ההסכן הסכנתי (במדבר כג):

כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן יְהוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ׃

מלה. ענין דבור:

אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה׃

צרתני. מלשון מצור וסבוב: ותשת. ענין שימה:

פלאיה [פְּלִיאָה] דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא־אוּכַל לָהּ׃

פליאה. מכוסה כמו והוא פלאי (שופטים יג): נשגבה. חזקה: אוכל. מל׳ יכולת:

אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח׃

אנה. להיכן: מרוחך. ענין כעס כמו אל תבהל ברוחך (קהלת ז):

אִם־אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ׃

אסק. אעלה כמו והוסק דניאל מן גובא (דניאל ז): ואציעה. מלשון מצע ומשכב: הנך. הנה אתה:

גַּם־שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ׃

תנחני. ענין הנהגה:

וָאֹמַר אַךְ־חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי׃

ישופני. ענין חשך כמו על הרי נשף (ירמיהו י״ג:ט״ז): בעדני. נגדי:

כִּי־אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי׃

קנית. יש קנין שאין שם מכירה כמו קונה שמים (בראשית יד): כליותי. הם היועצות לאדם: תסכני. מל׳ סכך וכסוי:

אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד׃

נפליתי. מל׳ פלא ודבר מכוסה:

לֹא־נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר־עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ׃

לא נכחד. לא נעלם כמו לא נכחד מאדוני (שם מז): עצמי. ענין עצמות הדבר ותכונתו כמו הגישו עצמותיכם (ישעיה מא): עשיתי. מל׳ עשיה רוקמתי. דימה יצירת הולד בבשר וגידים למעשה הרקמה שנעשה על פנים רבים ומהלכים מסתבכים:

גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל־סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ ולא [וְלוֹ] אֶחָד בָּהֶם׃

גלמי. ענין דבר שלא נגמרה מלאכתו ובדרז״ל גולמי כלי עץ (חולץ כה):

וְלִי מַה־יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם׃

יקרו. מל׳ יקר וחשוב: רעיך. מל׳ רעיון ומחשבה: עצמו. ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו (ירמיה טו):

אִם־תִּקְטֹל אֱלוֹהַּ רָשָׁע וְאַנְשֵׁי דָמִים סוּרוּ מֶנִּי׃

אם תקטול. אשר תהרוג:

אֲשֶׁר יֹאמְרֻךָ לִמְזִמָּה נָשֻׂא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ׃

יומרוך. ענין רוממות וכן את ה׳ האמרת (דברים כו) ובא היו״ד במקום אל״ף וכן ובכבודם תתיימרו (ישעיה סא): למזמה. ענין דבר תועבה ומעשה רעה וכן זמה היא (ויקרא כ׳): נשוא. ענין הרמה: עריך. שונאיך כמו ויהי ערך (ש״א כ״א):

חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי׃

בחנני. ענין חקירה הוא כצורף הבוחן כסף לחקור הטובה היא: שרעפי. ענין מחשבה כמו ברוב שרעפי בקרבי (לעיל צד):

וּרְאֵה אִם־דֶּרֶךְ־עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם׃

ונחני. נהגני: בדרך עולם. המיתה נקרא כן כמו הנה אנכי הולך בדרך כל הארץ (מ״א ב) וכמו כי הולך האדם אל בית עולמו (קהלת יא):