מצודת ציון על משלי יד

הוֹלֵךְ בְּיָשְׁרוֹ יְרֵא יְהוָה וּנְלוֹז דְּרָכָיו בּוֹזֵהוּ׃

ונלוז. ענין הטיה והסרה כמו ונלוזים במעגלותם (לעיל ב):

בְּפִי־אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה וְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תִּשְׁמוּרֵם׃

חוטר. מטה כמו ויצא חוטר מגזע ישי (ישעיה יא):

בְּאֵין אֲלָפִים אֵבוּס בָּר וְרָב־תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר׃

אלפים. שורים כמו שגר אלפיך (דברים ז): אבוס. אוצר התבואה כמו פתחו מאבוסיה (ירמיה נ): בר. ברור ונקי:

עֵד אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב וְיָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר׃

ויפיח. ענין דבור:

לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל וּבַל־יָדַעְתָּ שִׂפְתֵי־דָעַת׃

מנגד. ממרחק כמו כי מנגד תראה את הארץ (דברים ל״ב:נ״ב): ובל. הוי״ו היא במקום או כמו אביו ואמו קלל (ויקרא כ׳:ט׳):

אֱוִלִים יָלִיץ אָשָׁם וּבֵין יְשָׁרִים רָצוֹן׃

יליץ. מל׳ מליצה: אשם. קרבן אשם:

לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא־יִתְעָרַב זָר׃

יתערב. מלשון תערובות:

גַּם־בִּשְׂחוֹק יִכְאַב־לֵב וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה׃

תוגה. מל׳ יגון ועצבון:

מִדְּרָכָיו יִשְׂבַּע סוּג לֵב וּמֵעָלָיו אִישׁ טוֹב׃

סוג. עניינו החזרה לאחור כמו והוסג אחור משפט (ישעיהו נ״ט:י״ד):

פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל־דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ׃

לאשורו. ענין דרך ופסיעו׳ כמו באשורו אחזה רגלי (איוב כ״ג:י״א):

חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ׃

מתעבר. מלשון עברה וכעס:

שַׁחוּ רָעִים לִפְנֵי טוֹבִים וּרְשָׁעִים עַל־שַׁעֲרֵי צַדִּיק׃

שחו. ענין כפיפה והשפלה כמו וישח אדם (ישעיה ב):

הֲ‍לוֹא־יִתְעוּ חֹרְשֵׁי רָע וְחֶסֶד וֶאֱמֶת חֹרְשֵׁי טוֹב׃

יתעו. הונח על הרוצה ללכת בדרך זה והולך באחר והושאל לכל התועה בדעתו חורשי. ענין מחשבה:

בְּכָל־עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר־שְׂפָתַיִם אַךְ־לְמַחְסוֹר׃

עצב. גם העמל נקרא עצב כי עצב בעמל: מותר. יתרון והרוחה:

בְּרָב־עָם הַדְרַת־מֶלֶךְ וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזוֹן׃

ובאפס. עניינו כמו באין וכן אפס בלעדי (ישעיה מה): לאום. אומה: מחתת. שבר ופחד: רזון. עניינו כמו שר וכן האזינו רוזנים (שופטים ה):

חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה׃

חיי. ענין רפואה כמו וימרחו על השחין ויחי (ישעיה לה): מרפא. מל׳ רפיון עם שהוא באל״ף כמו על כן הוא מרפא (ירמיה לח): קנאה. עניינו כעס וכן קנאוני בלא אל (דברים ל״ב:כ״א):

עֹשֵׁק־דָּל חֵרֵף עֹשֵׂהוּ וּמְכַבְּדוֹ חֹנֵן אֶבְיוֹן׃

חרף. ענין גדוף:

רְצוֹן־מֶלֶךְ לְעֶבֶד מַשְׂכִּיל וְעֶבְרָתוֹ תִּהְיֶה מֵבִישׁ׃

ועברתו. מל׳ עברה וכעס: