מצודת ציון על איוב יד
אָדָם יְלוּד אִשָּׁה קְצַר יָמִים וּשְׂבַע־רֹגֶז׃
רוגז. חרדה כמו מרגיז הארץ (שם יד):
כְּצִיץ יָצָא וַיִּמָּל וַיִּבְרַח כַּצֵּל וְלֹא יַעֲמוֹד׃
כציץ. כפרח: וימל. ויוכרת כמו ימולל ויבש (תהלים צ):
אַף־עַל־זֶה פָּקַחְתָּ עֵינֶךָ וְאֹתִי תָבִיא בְמִשְׁפָּט עִמָּךְ׃
פקחת. פתחת כמו פקח עיניך (משלי כ):
אִם חֲרוּצִים יָמָיו מִסְפַּר־חֳדָשָׁיו אִתָּךְ חקו [חֻקָּיו] עָשִׂיתָ וְלֹא יַעֲבוֹר׃
חרוצים. כרות במדה וקצוב כמו אתה חרצת (מ״א כ):
שְׁעֵה מֵעָלָיו וְיֶחְדָּל עַד־יִרְצֶה כְּשָׂכִיר יוֹמוֹ׃
שעה. הסר כמו השע ממני (תהלים לט):
כִּי יֵשׁ לָעֵץ תִּקְוָה אִם־יִכָּרֵת וְעוֹד יַחֲלִיף וְיֹנַקְתּוֹ לֹא תֶחְדָּל׃
ויונקתו. ענפיו הרכים:
אִם־יַזְקִין בָּאָרֶץ שָׁרְשׁוֹ וּבֶעָפָר יָמוּת גִּזְעוֹ׃
גזעו. גם הוא ענין שורש כמו מגזע ישי (ישעיה יא):
מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִחַ וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ־נָטַע׃
קציר. ענף כמו תשלח קציריה (תהלים פ):
אָזְלוּ־מַיִם מִנִּי־יָם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ׃
אזלו. הלכו כמו ואוזל לו אז יתהלל (משלי כ׳:י״ד): יחרב. גם הוא ענין יובש כמו חרבו המים (בראשית ח):
וְאִישׁ שָׁכַב וְלֹא־יָקוּם עַד־בִּלְתִּי שָׁמַיִם לֹא יָקִיצוּ וְלֹא־יֵעֹרוּ מִשְּׁנָתָם׃
בלתי. ענינו כמו בלה: יקיצו. יעורו ענין שניהם התעוררות מן השינה:
מִי יִתֵּן בִּשְׁאוֹל תַּצְפִּנֵנִי תַּסְתִּירֵנִי עַד־שׁוּב אַפֶּךָ תָּשִׁית לִי חֹק וְתִזְכְּרֵנִי׃
תצפנני. מלשון צפון והסתר: חוק. זמן קבוע:
אִם־יָמוּת גֶּבֶר הֲיִחְיֶה כָּל־יְמֵי צְבָאִי אֲיַחֵל עַד־בּוֹא חֲלִיפָתִי׃
צבאי. זמני כמו הלא צבא לאנוש (לעיל ו): איחל. מלשון תוחלת ותקוה: חליפתי. ענין העברה מן העולם וכן אם יחליף ויסגיר (לעיל יא):
תִּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶךָּ לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף׃
תכסוף. תחמוד כמו נכסוף נכספתה (בראשית לא):
כִּי־עַתָּה צְעָדַי תִּסְפּוֹר לֹא־תִשְׁמוֹר עַל־חַטָּאתִי׃
צעדי. פסיעותי: תשמור. תמתין כמו ואביו שמר את הדבר (שם לז):
חָתֻם בִּצְרוֹר פִּשְׁעִי וַתִּטְפֹּל עַל־עֲוֺנִי׃
חתום. ענין סגירה: בצרור. ענין קשור כמו צרור כספו (שם מב): ותטפול. ותחבר כמו טופלי שקר (לעיל יג):
וְאוּלָם הַר־נוֹפֵל יִבּוֹל וְצוּר יֶעְתַּק מִמְּקֹמוֹ׃
יבול. מל׳ בליה והפסד:
אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם תִּשְׁטֹף־סְפִיחֶיהָ עֲפַר־אָרֶץ וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ הֶאֱבַדְתָּ׃
שחקו. טחנו כמו ושחקת ממנה הדק (שמות ל׳:ל״ו): ספיחיה. הם הגדילים מהגרעינין הנופלים מאליהם בעת הקציר כמו ספיח קצירך (ויקרא כה):
תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח וַיַּהֲלֹךְ מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ׃
תתקפהו. ענין האחוזה בחזקה כמו ואם יתקפו האחד (קהלת ד): משנה. מל׳ שנוי:
יִכְבְּדוּ בָנָיו וְלֹא יֵדָע וְיִצְעֲרוּ וְלֹא־יָבִין לָמוֹ׃
ויצערו. וימעטו כמו הלא מצער היא (בראשית י״ט:כ׳):
Hebrew text: Metzudat Zion — On Your Way edition. Public Domain.