תְּהִלִּים צז

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים (לחיצה להצגה או להסתרה)

א יְהוָה מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃

רַשִׁ״י ה' מלך. בנטלו המלוכה מעמלק ומזרעו: תגל הארץ. זהו שאמר (יחזקאל ל״ה:י״ד) כשמוח כל הארץ שממה אעשה לך, על עמלק נתנבא כן:

אִבְּן עֶזְרָא ה' מלך תגל הארץ - הגדולה, הטעם אעפ"י שאיננו נראה בעצמו, צדקו נודע לצדיקים.

מְצוּדַת דָּוִד ה׳‎ מלך. לעתיד כאשר תתגלה מלכותו אז תתרבה השמחה בעולם: איים. יושבי איי הים:

ב עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃

אִבְּן עֶזְרָא כי צדק ומשפט מכון כסאו - על דרך, כי בצדקה יכון כסא.

מְצוּדַת דָּוִד ענן וערפל. הוא משל לחשכת הצרות שיהיו מוכנים לענוש בהם את הרשעים: מכון כסאו. הכנת כסאו תהיה בצדק ובמשפט לשלם לכ״‎א גמולו:

מְצוּדַת צִיּוֹן וערפל. הוא עב הענן:

ג אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃

רַשִׁ״י אש לפניו תלך. במלחמת גוג ומגוג דכתיב במלחמתו (שם לח) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית:

אִבְּן עֶזְרָא אש - דימה הגזרות היורדות מהשמים לאש, היא השורפת שריחה ימית.

מְצוּדַת צִיּוֹן ותלהט. ענין להב ושריפה כמו אש לוהט (לקמן קד): צריו. אויביו:

ד הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃

רַשִׁ״י ברקיו. זהרוריו, לשון למען היה לה ברק מורטה (יחזקאל כ״א:ט״ו): ותחל. ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל ורעשו מפניו דגי הים: ותחל. לשון חיל כיולדה (מיכה ד):

אִבְּן עֶזְרָא האירו - הטעם כמנהג הגשם ברדתו וברקיו הם הסבות ולא יבינום, רק המשכילים והרואים במראה העין יחילו.

מְצוּדַת דָּוִד האירו. הברקים יהיו גדולים עד שיאירו לכל העולם: ראתה. כשתראה הארץ להב הברקים אז תחיל ותרעד:

מְצוּדַת צִיּוֹן ותחל. מלשון חלחלה:

ה הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְהוָה מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כָּל־הָאָרֶץ׃

רַשִׁ״י כדונג נמסו. דכתיב ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות: כדונג. כשעוה:

אִבְּן עֶזְרָא הרים - על משפט הגשם. וטעם הרים – הם המתגאים ואמרו נמסו, אע"פ שהם יבשים הפך התולדת. וטעם אדון – כי המתגאים אינם אדוני הארץ באמת.

מְצוּדַת דָּוִד הרים. הוא מושל על אנשים הגבוהים הגאים:

מְצוּדַת צִיּוֹן כדונג. כשעוה: נמסו. ענין התכה והמגה:

ו הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ וְרָאוּ כָל־הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃

אִבְּן עֶזְרָא הגידו - יושבי שמים, כי הם עושים דברי השם.

מְצוּדַת דָּוִד השמים. מלאכי השמים יספרו צדקו שעשה לישראל:

ז יֵבֹשׁוּ כָּל־עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים הִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ כָּל־אֱלֹהִים׃

רַשִׁ״י יבשו כל עובדי פסל. דכתיב (ישעיהו ב׳:י״ח) והאלילים כליל יחלוף: המתהללים. המתפארים לע"ג:

אִבְּן עֶזְרָא יבושו - וטעם השתחוו לו, כדרך: ובאלהיהם עשה ה' שפטים.

מְצוּדַת דָּוִד המתהללים. המשבחים את עצמם בעבודת גלולים שלהם והמה אלילים מבלי תועלת: כל אלהים. צבא השמים הנעבדים לאלהים הם ישתחוו לה׳‎ על כי עשה משפט בעובדיהם:

מְצוּדַת צִיּוֹן המתהללים. מלשון הלול ושבח:

ח שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְהוָה׃

רַשִׁ״י משפטיך. נקמתך:

אִבְּן עֶזְרָא שמעה - יש אומרים: כי כל אלהים הם המלאכים. וטעם השתחוו לו – להודות על כי בושו כל עובדי פסל. ותשמח ציון - כי שם הכבוד בהראות משפטיו, אז יתברר - כי אתה עליון על כל אלהים - בשמים ובארץ.

מְצוּדַת דָּוִד שמעה. כאשר תשמע ציון נקמות האויב אז תשמח: למען משפטיך. בעבור עשיית משפטיך:

מְצוּדַת צִיּוֹן בנות יהודה. כפרי יהודה כמו קנת ואת בנותיה (במדבר לב):

ט כִּי־אַתָּה יְהוָה עֶלְיוֹן עַל־כָּל־הָאָרֶץ מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל־כָּל־אֱלֹהִים׃

אִבְּן עֶזְרָא [ותשמח ציון - כי שם הכבוד בהראות משפטיו, אז יתברר - ] כי אתה עליון על כל אלהים - בשמים ובארץ.

מְצוּדַת דָּוִד נעלית. אתה מעולה ומשובח על כל אלהים הם צבא השמים הנעבדים לאלהות:

מְצוּדַת צִיּוֹן נעלית. מל׳ מעלה ושבח:

י אֹהֲבֵי יְהוָה שִׂנְאוּ רָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃

אִבְּן עֶזְרָא אוהבי - הטעם הנה השם שופט, על כן אתם אוהביו שנאו כל איש רע ולא תגורו ממנו, כי השם לבדו הוא שומר חסידיו.

מְצוּדַת דָּוִד אוהבי. אתם אוהבי ה׳‎ שנאו עושי הרע ולא תפחדו מהם כי הנה ה׳‎ שומר נפשות חסידיו ויצילם מיד הרשעים ההם:

יא אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי־לֵב שִׂמְחָה׃

רַשִׁ״י אור זרוע לצדיק. זריעה ממש מוכנת לצמוח להם:

אִבְּן עֶזְרָא אור - טעם זרוע - אם זרע מעט יקצור הרבה. ולישרי לב שמחה - זרועה. אם כן ישמחו הטעם כל השמחה הוא בשם.

מְצוּדַת דָּוִד לצדיק. לצורך הצדיק יש אור זרוע ר״‎ל כמו הזורע דבר מה הנה יותר תוציא השדה ממה שזרע כן הרבה שכר מוכן לצדיק יותר מאלו קבל שכרו מיד: ולישרי לב שמחה. לישרי לב זרוע שמחה וכפל הדבר במ״‎ש:

יב שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּיהוָה וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃

מְצוּדַת דָּוִד בה׳‎. במשענת ה׳‎: לזכר. לזכרון שם קדשו:

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.