שער התשובה — הקדמה

א בביאור אופני חיוב התשובה וגבוליה והדברים התלוים בה. וזה פתח השער:

ב אמר המחבר מפני שקדם מאמרנו בכניעה והיא שורש התשובה והתחלתה ראיתי (ס"א ראוי) לסמוך לה באור גדריה ואופני השלמתה ואומר תחלה בחיוב התשובה והצורך אליה שכבר נתברר לנו מדרך השכל ומן הכתוב בתורה כי האדם מקצר מעשות מה שהוא חייב בו מחובות הבורא מדרך השכל מה שמצאנו עליו האדם מהתחלפות טבעיו והבדל שרשי הרכבתו והתהפכות מדות נפשו וסבות תנועתו והתחייב בזה התחלפות מעשיו כפי החלוף ההוא מהם הנאה והמגונה והעול והצדק והטוב והרע ועל זה יצטרך לקשר תורה ומסורת הנהגה אבל מ"ש בתורה בענין הזה מהם מה שאמר הכתוב (בראשית ח כא): "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" ונאמר (בראשית ו ה): "וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם" ונאמר (איוב יא יב): "וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד" ונאמר (איוב כה ה): "הֵן עַד יָרֵחַ וְלֹא יַאֲהִיל" ונאמר (איוב כה ו): "כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה" ונאמר (איוב כה ד): "וּמַה יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה".

ג וכיון שהתברר אופני הקצור במעשי האדם, היה מחנות הבורא אותו שנתן לו יכולת לתקן טעותו ולהשיב אבדת עבודתו בתשובה, והעיר אותו עליה באהבתו ובחמלתו עליו, ואחר כך נחץ דברה והבטיח בה על ידי עבדיו הנביאים, והרחיב אמתלאותינו בנטותנו מדרך עבודתו, ויעד אותנו לקבל אותה ממנו ולרצות בנו מהרה, ואם ארך המרותנו את דברו והפרתנו את בריתו כמו שבאר בפרשת (יחזקאל לג יט): "וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט" וגו' ולפי שהיו הצדיקים שני מינים, האחד הנצלים מן החטא והעול, והשני השבים מן החטא, והיה רוב המון הצדיקים בעלי התשובה, התחיל המשורר ואמר (תהלים לב א): "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה" ואח"כ זכר הכת השנית הנצלת מן החטא, ואם היא קודמת במעלה מפני שכל שב כבר היה צדיק קודם שיחטא, ואין כל צדיק, שב ואמר עליהם (תהלים לב ב): "אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב יְהוָה לוֹ עָו‍ֹן" וגו', וזכר הכת הזאת באחרונה מפני מעוט מציאתה בכל דור, כמ"ש (תהלים קל ג): "אִם עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד" ואמר (קהלת ז כ): "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ" וגו' ונאמר (מלכים א ח מו): "כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא" , ובעבור זה קבעו רבותינו בפתיחת תפילתנו עניין התשובה והסליחה בהרוצה בתשובה והמרבה לסלוח.

ד וראוי לנו עתה לבאר מדברי התשובה עשרה ענינים.

ה הראשון מה היא התשובה.

ו והשני לכמה חלקים תחלק.

ז והשלישי במה תהיה התשובה מן האדם.

ח והרביעי בבאור גדריה.

ט והחמישי בתנאי כל אחד מהם.

י והששי איך אופני ההערה לאדם על התשובה.

יא והשביעי בבאור מפסידי התשובה.

יב והשמיני הישתווה בעל התשובה עם הצדיק הניצל מן החטא אם לא.

יג והתשיעי אם יתכן לחוטא לשוב מכל חטא אם לא.

יד והעשירי מה אופני התחבולה למי שהתשובה מחטאיו קשה עליו. ובזה נשלמים כל אופני התשובה וחיוביה אשר בהם נקווה מחילת עונותינו בעזה"י: