סֵפֶר הַחִנּוּךְ שטו

א שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרֵי – שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהוּא יוֹם עֲשִׂירִי לְחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, שֶׁנֶּאֱמַר בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ' וּכְתִיב בָּתְרֵהּ וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם. וּמִלַּת כִּי, הוּא נְתִינַת טַעַם לְבִטּוּל הַמְּלָאכָה, וּכְעִנְיָן שֶׁאֶכְתֹּב לְקַמָּן בְּסֵדֶר זֶה בְּמִצְוַת עֲשֵׂה דִּשְׁבִיתָה דְּכִפּוּרִים (מצוה שיז), וְגַם כָּל עִנְיַן מִצְוָה זוֹ שָׁם תִּמְצָאֶנּוּ, וְלֹא אֶכְתֹּב לְךָ תּוֹסֶפֶת בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ.