סֵפֶר הַחִנּוּךְ תקעד

א שֶׁלֹּא לְאַחֵר נְדָרָיו יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה רְגָלִים – שֶׁלֹּא נְאַחֵר הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת וּשְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהֵם חוֹבָה עָלֵינוּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כג כב) כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיְיָ אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ. וּבָאָה הַקַּבָּלָה (ר"ה ד, ב), שֶׁאֵין עוֹבְרִין עַל זֶה הַלָּאו עַד שֶׁיַּעַבְרוּ שְׁלֹשָׁה רְגָלִים אַחַר שֶׁנָּדַר. כָּל עִנְיַן מִצְוָה זוֹ כְּתַבְתִּיו מְבֹאָר בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלּוֹ (מצוה תקעה) שֶׁבְּסֵדֶר זֶה, וְקָחֶנּוּ מִשָּׁם.