סֵפֶר הַחִנּוּךְ תרא

א שֶׁלֹּא לָחוּס עַל הָרוֹדֵף – שֶׁנִּמְנַעְנוּ מִלַּחְמֹל עַל נֶפֶשׁ הָרוֹדֵף, וּבֵאוּר זֶה הָעִנְיָן כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלּוֹ שֶׁבְּסֵדֶר זֶה (מצוה תר), שֶׁבָּאָה הַקַּבָּלָה עָלֵינוּ בִּשְׁתֵּי עֲבֵרוֹת, שֶׁהֵן רְצִיחָה וַעֲרָיוֹת, שֶׁכֹּל שֶׁנִּרְאֵהוּ רוֹדֵף לַעֲשׂוֹת אַחַת מֵהֶן שֶׁנִּמְנָעֵהוּ בְּכָל כֹּחֵנוּ, וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִמָּנַע מֵעֲשׂוֹת הָעֲבֵרָה בִּדְבָרִים וְנוּכַל לְהַצִּיל מִיָּדוֹ הַנִּרְדָּף אוֹ הַנִּרְדֶּפֶת בְּאֶחָד מֵאֵיבָרָיו שֶׁנִּקְטָעֵהוּ, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף אִם לֹא נַהֲרֹג הָרוֹדֵף שֶׁנַּהַרְגֵהוּ, וְעַל זֶה בָּאָה הַמְּנִיעָה עָלֵינוּ, שֶׁלֹּא נַחְמֹל עָלָיו אֶלָּא שֶׁנַּהַרְגֵהוּ עַל כָּל פָּנִים אִם אִי אֶפְשָׁר לָנוּ בְּשׁוּם צַד לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף אֶלָּא בְּנַפְשׁוֹ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כה יב) וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ, וּלְשׁוֹן סִפְרֵי, וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ, מְלַמֵּד שֶׁאַתָּה חַיָּב לְהַצִּילוֹ בְּכַפָּהּ, לְהַצִּילוֹ בְּנַפְשָׁהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ.

ב וּמִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה וְעִנְיָנָהּ כְּמִנְהַג הַסֵּפֶר, מְבֹאָר בְּמִצְוַת עֲשֵׂה הַנִּזְכָּר שֶׁבַּסֵּדֶר הַזֶּה.