Englishעברית
כניסה הירשמו בחינם
גודל הטקסט
א

נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא עֲבַד צְלֵם דִּי־דְהַב רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁת אֲקִימֵהּ בְּבִקְעַת דּוּרָא בִּמְדִינַת בָּבֶל׃

נבוכדנצר, רומיה - הוא גובהו הוא קומתו. פותיה - רחבו שש אמות. בקעת דורא - וישבו שם היא בקעת דורא.

ב

וּנְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא שְׁלַח לְמִכְנַשׁ לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא אֲדַרְגָּזְרַיָּא גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא תִּפְתָּיֵא וְכֹל שִׁלְטֹנֵי מְדִינָתָא לְמֵתֵא לַחֲנֻכַּת צַלְמָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא׃

ונבוכדנצר, למכנש - לקבץ ולחבר, אחשדרפנים והנזכרים אחריהם, הם מעלות שבע בלשון ישמעאל, רק לא נדע פירוש אדרגזריא והבאים אחריהם. וחכם היה בספרד שפירש אדרגזריא אדירי גזרין ואין צורך, על כן נניחם כי לא יועילו. למתא - לבוא.

ג

בֵּאדַיִן מִתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא אֲדַרְגָּזְרַיָּא גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא תִּפְתָּיֵא וְכֹל שִׁלְטֹנֵי מְדִינָתָא לַחֲנֻכַּת צַלְמָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא וקאמין [וְקָיְמִין] לָקֳבֵל צַלְמָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר׃

באדין - אז התאספו הנזכרים.

ד

וְכָרוֹזָא קָרֵא בְחָיִל לְכוֹן אָמְרִין עַמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא׃

וכרוזא - המעביר קול בחיל. אמר יפת: כי עמים יש להם אלהים ואומים בלא תורה ולשונות, מהם תורה אחת להם ולא לשון אחד, או באין תורה.

ה

בְּעִדָּנָא דִּי־תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא קיתרוס [קַתְרוֹס] סַבְּכָא פְּסַנְתֵּרִין סוּמְפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא תִּפְּלוּן וְתִסְגְּדוּן לְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא׃

בעידנא - בעת. קל קרנא - קול השופר. משרוקיתא - כלי לשרוק בו רק קתרוס וחביריו, כולם כלי נגונים הם, גם בלשון הקדש כינור ומחול ומינים ועוגב ושמותם לא ידענום, אע"פ שעוגב מגזרת ותעגבה ומינים שני כלים ומחול חליל וכינור כדמות מנורה ואלה סברות בלא ראיה.

ו

וּמַן־דִּי־לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד בַּהּ־שַׁעֲתָא יִתְרְמֵא לְגוֹא־אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא׃

ומן, יתרמא - יושלך וכמוהו רמה בים.

ז

כָּל־קֳבֵל דְּנָה בֵּהּ־זִמְנָא כְּדִי שָׁמְעִין כָּל־עַמְמַיָּא קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא קיתרס [קַתְרוֹס] שַׂבְּכָא פְּסַנְטֵרִין וְכֹל זְנֵי זְמָרָא נָפְלִין כָּל־עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא סָגְדִין לְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא׃

כל - בהשלמת כל זה.

ח

כָּל־קֳבֵל דְּנָה בֵּהּ־זִמְנָא קְרִבוּ גֻּבְרִין כַּשְׂדָּאִין וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵא׃

ואכלו קרציהון - תרגום: לא תלך רכיל - המדבר בסתר רעה על אחד, כאילו אוכל בשרו.

ט

עֲנוֹ וְאָמְרִין לִנְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי׃

ענו - משפט המדברים אל המלך להתפלל שיאריכו ימיו.

י

אנתה [אַנְתְּ] מַלְכָּא שָׂמְתָּ טְּעֵם דִּי כָל־אֱנָשׁ דִּי־יִשְׁמַע קָל קַרְנָא מַשְׁרֹקִיתָא קיתרס [קַתְרוֹס] שַׂבְּכָא פְסַנְתֵּרִין וסיפניה [וְסוּפֹּנְיָה] וְכֹל זְנֵי זְמָרָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד לְצֶלֶם דַּהֲבָא׃

אנת - שמת הודעת טעמך.

יא

וּמַן־דִּי־לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד יִתְרְמֵא לְגוֹא־אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא׃

לגו אתון - כבשן האש.

יב

אִיתַי גֻּבְרִין יְהוּדָאיִן דִּי־מַנִּיתָ יָתְהוֹן עַל־עֲבִידַת מְדִינַת בָּבֶל שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ לָא־שָׂמוּ עליך [עֲלָךְ] מַלְכָּא טְעֵם לאלהיך [לֵאלָהָךְ] לָא פָלְחִין וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימְתָּ לָא סָגְדִין׃

איתי - יש. די מנית יתהון - כמו: אשר מנה שר הסריסים. והנה יש שאלה, אין ספק כי דניאל הוא היה יותר נכבד וידענו שהוא לא השתחוה לצלם. למה לא הזכירוהו הכשדים למלך? ולפי דעתי: כי פחדו להזכירו אחר שידעו שהמלך הקריב לפניו ניחוחין כאשר יעשה לאלהיו. ויפת בן עלי אמר: כי היו אוהביו, על כן לא הזכירוהו. ואין צריך.

יג

בֵּאדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר בִּרְגַז וַחֲמָה אֲמַר לְהַיְתָיָה לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ הֵיתָיוּ קֳדָם מַלְכָּא׃

באדין, להיתיה - כמו: שובו אתיו, רק הוא מהבנין הכבד הנוסף, כי הפועל יוצא.

יד

עָנֵה נְבֻכַדְנֶצַּר וְאָמַר לְהוֹן הַצְדָּא שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ לֵאלָהַי לָא אִיתֵיכוֹן פָּלְחִין וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימֶת לָא סָגְדִין׃

הצדא - שאלם האמת הוא ככה.

טו

כְּעַן הֵן אִיתֵיכוֹן עֲתִידִין דִּי בְעִדָּנָא דִּי־תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא קיתרס [קַתְרוֹס] שַׂבְּכָא פְּסַנְתֵּרִין וְסוּמְפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא תִּפְּלוּן וְתִסְגְּדוּן לְצַלְמָא דִי־עַבְדֵת וְהֵן לָא תִסְגְּדוּן בַּהּ־שַׁעֲתָה תִתְרְמוֹן לְגוֹא־אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא וּמַן־הוּא אֱלָהּ דֵּי יְשֵׁיזְבִנְכוֹן מִן־יְדָי׃

כען - עתה הנה ישכם עתידים חלק להם כבוד, אולי לא יהרגם בעבור כבוד דניאל.

טז

עֲנוֹ שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וְאָמְרִין לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר לָא־חַשְׁחִין אֲנַחְנָה עַל־דְּנָה פִּתְגָם לַהֲתָבוּתָךְ׃

ענו, לא חשחין - לא צריכין אנו להשיבך, כי אלהינו שאנחנו עובדים כמו פולח ובוקע, בארץ יכול להצילנו מכבשן האש, גם מידך אם ירצה והנה אם לא יציל ידוע יהיה לך.

יט

בֵּאדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר הִתְמְלִי חֱמָא וּצְלֵם אַנְפּוֹהִי אשתנו [אֶשְׁתַּנִּי] עַל־שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ עָנֵה וְאָמַר לְמֵזֵא לְאַתּוּנָא חַד־שִׁבְעָה עַל דִּי חֲזֵה לְמֵזְיֵהּ׃

באדין, אנפוהי - אפו. למזא - להוסיף מוקד, כמו: מזי רעב.

כ

וּלְגֻבְרִין גִּבָּרֵי־חַיִל דִּי בְחַיְלֵהּ אֲמַר לְכַפָּתָה לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ לְמִרְמֵא לְאַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא׃

ולגברין גברי חיל - שהם בצבאותיו. לכפתא - לקשור.

כא

בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פטישיהון [פַּטְּשֵׁיהוֹן] וְכַרְבְּלָתְהוֹן וּלְבֻשֵׁיהוֹן וּרְמִיו לְגוֹא־אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא׃

באדין, בסרבליהון – הם השמלה העליונה ומנהג האומות לשרוף האנשים במלבושיהם, שאינם שוין כלום. וכרבלתהון - כמו ודוד מכרבל במעיל בוץ. ופטשיהון - חלוקין או מכנסים, ולבושיהון - שאר בגדים.

כב

כָּל־קֳבֵל דְּנָה מִן־דִּי מִלַּת מַלְכָּא מַחְצְפָה וְאַתּוּנָא אֵזֵה יַתִּירָא גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי הַסִּקוּ לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ קַטִּל הִמּוֹן שְׁבִיבָא דִּי נוּרָא׃

כל, מחצפא - במהירות. די הסיקו - כמו והשקו שבע שנים. שביבא - כמו: לא יגה שביב אשו:

כד

אֱדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא תְּוַהּ וְקָם בְּהִתְבְּהָלָה עָנֵה וְאָמַר לְהַדָּבְרוֹהִי הֲלָא גֻבְרִין תְּלָתָא רְמֵינָא לְגוֹא־נוּרָא מְכַפְּתִין עָנַיִן וְאָמְרִין לְמַלְכָּא יַצִּיבָא מַלְכָּא׃

אדין, להדברוהי - כמו: בתוך הדברו.

כה

עָנֵה וְאָמַר הָא־אֲנָה חָזֵה גֻּבְרִין אַרְבְּעָה שְׁרַיִן מַהְלְכִין בְּגוֹא־נוּרָא וַחֲבָל לָא־אִיתַי בְּהוֹן וְרֵוֵהּ דִּי רביעיא [רְבִיעָאָה] דָּמֵה לְבַר־אֱלָהִין׃

שריין. מותרין - וחבל - השחתה, כמו: וחבל את מעשה ידיך. ורויה די רביעאה - ותואר הרביעי. לבר אלהין - כבן אלהים, כמו: מה ברי ומה בר בטני.

כו

בֵּאדַיִן קְרֵב נְבוּכַדְנֶצַּר לִתְרַע אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא עָנֵה וְאָמַר שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד־נְגוֹ עַבְדוֹהִי דִּי־אֱלָהָא עליא [עִלָּאָה] פֻּקוּ וֶאֱתוֹ בֵּאדַיִן נָפְקִין שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ מִן־גּוֹא נוּרָא׃

באדין, לתרע - לשער וכמוהו: תרעתים סוכתים. פוקו - צאו. ואתו - ובואו, כמו: שובו אתיו.

כז

וּמִתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא חָזַיִן לְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי לָא־שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהוֹן וּשְׂעַר רֵאשְׁהוֹן לָא הִתְחָרַךְ וְסָרְבָּלֵיהוֹן לָא שְׁנוֹ וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת בְּהוֹן׃

ומתכנשין, והדברי מלכא - יועציו שהן נהוגין עמו. בגשמיהון - גופותם, כמו: וגשם יגדל: וריח נור - ריח אש לא עבר עליהם, כמו: מעדה בגד ביום קרה. לא התחרך - כמו: לא יחרוך רמיה צידו. והזכיר הבגד העליון ואין צריך להזכיר האחרים.

כח

עָנֵה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי־שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ דִּי־שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִב לְעַבְדוֹהִי דִּי הִתְרְחִצוּ עֲלוֹהִי וּמִלַּת מַלְכָּא שַׁנִּיו וִיהַבוּ גשמיהון [גֶשְׁמְהוֹן] דִּי לָא־יִפְלְחוּן וְלָא־יִסְגְּדוּן לְכָל־אֱלָהּ לָהֵן לֵאלָהֲהוֹן׃

ענה, שלח מלאכיה - הוא הרביעי, כמו: חונה מלאך ה' סביב ליריאיו. וככה וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים. ומלאך פניו הושיעם, המלאך הגואל, ויסע מלאך האלהים. ועוד אבאר לך זה באר היטב.

כט

וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל־עַם אֻמָּה וְלִשָּׁן דִּי־יֵאמַר שלה [שָׁלוּ] עַל אֱלָהֲהוֹן דִּי־שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹא הַדָּמִין יִתְעֲבֵד וּבַיְתֵהּ נְוָלִי יִשְׁתַּוֵּה כָּל־קֳבֵל דִּי לָא אִיתַי אֱלָה אָחֳרָן דִּי־יִכֻּל לְהַצָּלָה כִּדְנָה׃

ומני, שלו - כמו: שגגה. וכמוהו: על השל. כל - להצלה כדנא כאלהים הזה.

ל

בֵּאדַיִן מַלְכָּא הַצְלַח לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ בִּמְדִינַת בָּבֶל׃

באדין, הצלח - מגזרת הצלחה וכמוהו ודניאל הצלח.

לא

נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא לְכָל־עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא דִּי־דארין [דָיְרִין] בְּכָל־אַרְעָא שְׁלָמְכוֹן יִשְׂגֵּא׃

נבוכדנצר מלכא - עתה יחל לספור אגרת שכתב נבוכדנצר לכל העמים הדרין בכל ארץ מלכותו, ובתחלת הכתב שלמכון ישגא – ירבה, כמו: הן אל שגיא.

לב

אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמִּי אֱלָהָא עליא [עִלָּאָה] שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה׃

אתיא - אותות. ותמהיא - מופתים שיתמה אדם מהם שלא ראו כמותן. אלהא עילאה - עליון על כל אלהים. שפר קדמי להחויה - כמו: הנותן אמרי שפר.

לג

אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵהּ עִם־דָּר וְדָר׃

אתוהי, רברבין - גדולים וזה הכפל כמו גלגל.

Hebrew text: Ibn Ezra — Torah: On Your Way edition; Nach: M. Friedländer’s edition (London, 1877), Kol Sason (Krotoschin, 1840) and other public-domain editions. Public Domain.