אבן עזרא על תהלים לא

בְּךָ יְהוָה חָסִיתִי אַל־אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי׃

למנצח, בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם - נתנו לאחד מהמשוררים לנגן. בך - טעם כי אויבי אנשי חמס הם לי חנם.

הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ מְהֵרָה הַצִּילֵנִי הֱיֵה לִי לְצוּר־מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי׃

הטה - דברה תורה כלשון בני אדם, כי הנוטע אזן ישמע מבלי אזן. לבית מצודות - מקום גבוה שלא יפחד בו מהאויב.

כִּי־סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי׃

כי סלעי - כנגד צור מעוז ומצודתי - כנגד בית מצודות. וטעם תנחני – בעבור כי ההליכה בהר בעבור גבהו קשה. וטעם תנהלני – לאיטי.

תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי כִּי־אַתָּה מָעוּזִּי׃

תוציאני מרשת - אלה טמנו לי. ויש אומרים: כי כמו זאת.

בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְהוָה אֵל אֱמֶת׃

בידך - הטעם שלא יוכל האויב לקחתה ובעבור שנתנה לפקדון, הזכיר ה' אמת, בעבור הפקדון. וטעם ה' – שלא יוכל בעל כח לאנסו.

שָׂנֵאתִי הַשֹּׁמְרִים הַבְלֵי־שָׁוְא וַאֲנִי אֶל־יְהוָה בָּטָחְתִּי׃

שנאתי השומרים - הניחוש והקסם אי זה יום יצא למלחמה, כי בטחונו על השם לבדו.

אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת־עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי׃

אגילה - והנה אם גברה ידי לא אשמח רק בחסדך.

וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד־אוֹיֵב הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי׃

ולא הסגרתני - מגזרת סגירה, כאדם נסגר נתון למוסרה. במרחב רגלי - שילך למקום שיאהב, הפך הסגרתני.

חָנֵּנִי יְהוָה כִּי צַר־לִי עָשְׁשָׁה בְכַעַס עֵינִי נַפְשִׁי וּבִטְנִי׃

חנני - יתכן, שטעם העמדת - כי אני אשמח בחסד שעשית עמי בימים שעברו ולא הסגרתני, רק עתה צר לי מאד ולא מרחב. רבים פירשו: שזה המזמור על חולי שקרהו. טעם עששה בכעס – בעבור היות כעס האויב עלי עששתי כולי, כאילו עש אכלני ודימה היגון שהוא בלב לחום הגוף. וטעם עוני – שהמאכל הרואה החולה יתעבה, כל אכל תתעב נפשו. וטעם נפשי – הנפש המתאוה שכחה נטוע בכבד וככה הכתוב, או הנפש האוכלת. ובטני – רמז לקרב העליון ששם המאכל, והנה הטעם כי כח הגוף חלש, כבגד אכלו עש.

כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה כָּשַׁל בַּעֲוֺנִי כֹחִי וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ׃

כי כלו - בחסרון המאכל דרך משל, והזכיר העצמות שהם מוסדות הגוף.

מִכָּל־צֹרְרַי הָיִיתִי חֶרְפָּה וְלִשֲׁכֵנַי מְאֹד וּפַחַד לִמְיֻדָּעָי רֹאַי בַּחוּץ נָדְדוּ מִמֶּנִּי׃

מכל - הזכיר כי מפאת צורריו תבא לו חרפה. ולשכיני מאד - היה חרפה להם, בעבור שהם קרובים אליו. נדדו ממני - כאדם שיברח מראות חלי קשה ודבר מגונה ונמאס למראה.

נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד׃

נשכחתי - שאדם לא יזכרני ככלי אין חפץ בו, כאשר יאבד לא יבוקש.

כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב בְּהִוָּסְדָם יַחַד עָלַי לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ׃

כי - יתכן היות נשכחתי מפאת השם, בעבור שלא יושיעני כאילו שכחני, בעבור שאמר אחר כן: כי שמעתי דבה רעה שיוציאו עלי שיפחד ממנה כל השומע, או טעמו להיות לי מגור מכל סביבי. בהוסדם - מגזרת סוד.

וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי יְהוָה אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה׃

ואני - אף על פי שיחשבו האויבים ששכחתני, אני בך אבטח ואודה כי אתה אלהי.

בְּיָדְךָ עִתֹּתָי הַצִּילֵנִי מִיַּד־אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי׃

בידך - כנגד השומרים הבלי שוא, כי עת ישועתי בידך לבדך הוא.

הָאִירָה פָנֶיךָ עַל־עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ׃

האירה - מלת על כמו אל, כמו: ותתפלל על ה'. כמו: יאר ה' פניו, כי ההוה במצוק כיושב בחשך על כן האירה.

תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל־צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז׃

תאלמנה - בעבור שהזכיר למעלה כי שמעתי דבת רבים והנה עתק, כדרך: וידבר אתם קשות והנה יחסר דבר. וטעם צדיק – כמוני.

מָה רַב־טוּבְךָ אֲשֶׁר־צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם׃

מה - ואלה הדוברים עתק לא ידעו הטוב שצפנת ליראיך, וכבר עשית כמה טובות בגלוי לחוסים בך, וזה טעם נגד בני אדם.

תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִישׁ תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנוֹת׃

תסתירם - וככה כל יראיך תסתירם, וסתרם הוא שתסתיר פנים מאנשים מעותים. מרכסי - מגזרה והרכסים לבקעה. ויש אומרים: תסתירם בסתר - שיראו פניך מריב לשונות. ויש אומרים: בסתר אפך וכעסך מהם, בריב לשונות כי דבת רבים.

בָּרוּךְ יְהוָה כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ לִי בְּעִיר מָצוֹר׃

ברוך ה' - יש אומרים: כאילו הייתי בעיר מצור או אז אומר: בעיר מצור ברוך ה'.

וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי נִגְרַזְתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אָכֵן שָׁמַעְתָּ קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ׃

ואני נגרזתי - מגזרת גרזן, שהוא כלי להרוג בו. ויש אומרים: שהוא הפוך וכאשר אמר עיניך, אמר שמעת.

אֶהֱבוּ אֶת־יְהוָה כָּל־חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר יְהוָה וּמְשַׁלֵּם עַל־יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה׃

אהבו - לשון צווי, כמו אחזו לנו שועלים. אמונים - תאר, כמו: פסו אמונים. על יתר - הנותרים מאנשי הגאוה. ומלת לעשות, לתקן הסבות, כמו: וימהר לעשות אותו. ויתכן היות גאוה חסר בי"ת, גם יחסר מלת מעשה כאילו אמר: ומשלם על יתר עושה מעשה בגאוה.

חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל־הַמְיַחֲלִים לַיהוָה׃

חזקו - אמר לחסידים אהבו, בעבור גודל מעלתם ולמיחלים חזקו.