מצודת ציון על הושע ו

לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל־יְהוָה כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ׃

לכו. הוא ענין לשון זרוז: יך. מלשון הכאה: ויחבשנו. ענין קשירת המטלית על המכה והשבירה כמו ולנשברת לא חבשתם (יחזקאל לד):

יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו׃

יחיינו. ענין רפואה כמו עד חיותם (יהושע ה): מיומים. ר״ל מהעתים:

וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת־יְהוָה כְּשַׁחַר נָכוֹן מוֹצָאוֹ וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ׃

נרדפה. אמר בלשון שאלה על מרבית ההשתדלות: כשחר. היא אור הבוקר: נכון. ברור ומובטח: מוצאו. מל׳ יציאה: כמלקוש. הוא המטר המאוחר היורד על הקשין ועל המלילות כמו כעב מלקוש (משלי טז): יורה. ענין שביעה כת״י והוא הפוך כמו ירוה שהוא ענין שביעה כמו כגן רוה (ישעיה נח):

עַל־כֵּן חָצַבְתִּי בַּנְּבִיאִים הֲרַגְתִּים בְּאִמְרֵי־פִי וּמִשְׁפָּטֶיךָ אוֹר יֵצֵא׃

חצבתי. ענין כריתת אבנים כמו חוצב בהר (מ״א ו) ואמר בל׳ שאלה על גזרת הדברים וחתוך האמרים: אור. דרך המקרא לכנות הטובה בשם אור וכמו שמכנה הרעה בשם חושך:

גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם׃

עקובה. ענין מארב ואורב כמו ואת עקבו מים (יהושע ח׳:י״ג):

וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ־שֶׁכְמָה כִּי זִמָּה עָשׂוּ׃

וכחכי. ענין תקוה כמו וחכיתי לה׳ (ישעיה ח): גדודים. מרבית אנשים יחד קרוי גדוד: חבר. מל׳ חבורה וסיעה: שכמה. ר״ל צד אחד ודעה אחת כמו לעבדו שכם אחד (צפניה ג׳:ט׳): זמה. מעשה תעוב ומגונה:

בְּבֵית יִשְׂרָאֵל רָאִיתִי שעריריה [שַׁעֲרוּרִיָּה] שָׁם זְנוּת לְאֶפְרַיִם נִטְמָא יִשְׂרָאֵל׃

שערוריה. ענין דבר מגונה ומאוס כמו שמה ושערוריה (ירמיה ח):

גַּם־יְהוּדָה שָׁת קָצִיר לָךְ בְּשׁוּבִי שְׁבוּת עַמִּי׃

שת. ענין שימה: קציר. ענף וסעיף כמו ועשה קציר (איוב יד): שבות. מל׳ שבי הגולה: