מצודת ציון על תהלים ב

לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ־רִיק׃

רגשו. ענין קבוץ והמון רב וכן מרגשת פועלי און (לקמן ס״ד): ולאומים. האומות כמו ולאם מלאם יאמץ (בראשית כ״ה:כ״ג): יהגו. ידברו: ריק. דבר שאין בו ממש:

יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי־אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ־יָחַד עַל־יְהוָה וְעַל־מְשִׁיחוֹ׃

ורוזנים. שרים: נוסדו. ענין עצה כמו נמתיק סוד (לקמן נ״ה) ע״ש שהעצה נעשה בסוד לבל יגולה או לפי שהעצה להמעשה הוא כהיסוד לבנין:

נְנַתְּקָה אֶת־מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ׃

ננתקה. ענין העתק ממקומו כמו נתקו מוסרות (ירמיה ה׳): מוסרותימו. הם קשורי רצועי העול: עבותימו. חבלים עבות בת ג׳ יתרים:

יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג־לָמוֹ׃

למו. להם ר״ל עליהם:

אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ׃

אלימו. אליהם: יבהלמו. מלשון בהלה:

וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל־צִיּוֹן הַר־קָדְשִׁי׃

ואני. הוי״ו במקום אבל כמו ועבדיך באו לשבר אוכל (בראשית מ״ב:י׳): נסכתי. ענין ממשלה כמו נסיכי סיחון (יהושע י״ג):

אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ׃

אל חק. את חוק וכן וירדפו אל מדין (שופטים ז׳:כ״ה): חק. מלשון חקיקה וכתיבה:

שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי־אָרֶץ׃

אפסי. קצות כי בקצה הארץ כאלו אפס וכלה:

תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם׃

תרועם. תשברם כמו ורעות רוח (קהלת א׳): יוצר. אומן חרס: תנפצם. ענין הפזור עם השבר ורצוץ וכן ונפוץ הכדים (שופטים ז׳):

עִבְדוּ אֶת־יְהוָה בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה׃

ברעדה. בפחד ורתת:

נַשְּׁקוּ־בַר פֶּן־יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי־יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל־חוֹסֵי בוֹ׃

נשקו. מלשון תשוקה וחמדה: בר. מלשון ברור ונקי: יאנף. מלשון אף וכן כי אנפת בי (ישעיהו י״ב:א׳):