מצודת ציון על יחזקאל ו

וְאָמַרְתָּ הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר־אֲדֹנָי יְהוִה כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶהָרִים וְלַגְּבָעוֹת לָאֲפִיקִים ולגאית [וְלַגֵּאָיוֹת] הִנְנִי אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם חֶרֶב וְאִבַּדְתִּי בָּמוֹתֵיכֶם׃

לאפיקים. הוא מקום שנגרים שם המים בחוזק וכן כאפיקים בנגב (תהלים קכו): ולגאיות. מל׳ גיא ועמק: במותיכם. מל׳ במה והיא מזבח אבנים:

וְנָשַׁמּוּ מִזְבְּחוֹתֵיכֶם וְנִשְׁבְּרוּ חַמָּנֵיכֶם וְהִפַּלְתִּי חַלְלֵיכֶם לִפְנֵי גִּלּוּלֵיכֶם׃

ונשמו. מל׳ שממון: חמניכם. מל׳ חמה: גלוליכם. דמות עובדי גלולים המאוס כגלל של רעי:

וְנָתַתִּי אֶת־פִּגְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי גִּלּוּלֵיהֶם וְזֵרִיתִי אֶת־עַצְמוֹתֵיכֶם סְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶם׃

פגרי. כן נקרא גוף ההרוג: וזריתי. אפזר:

בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם הֶעָרִים תֶּחֱרַבְנָה וְהַבָּמוֹת תִּישָׁמְנָה לְמַעַן יֶחֶרְבוּ וְיֶאְשְׁמוּ מִזְבְּחוֹתֵיכֶם וְנִשְׁבְּרוּ וְנִשְׁבְּתוּ גִּלּוּלֵיכֶם וְנִגְדְּעוּ חַמָּנֵיכֶם וְנִמְחוּ מַעֲשֵׂיכֶם׃

תחרבנה. מל׳ חורבן: תישמנה. מל׳ שממון: למען. ענינו כמו באופן ודוגמתו למען ינוח שורך וחמורך (שמות כ״ג:י״ב) ופירושו באופן שינוח: יחרבו. מל׳ חורבן: ויאשמו. מל׳ שממון: ונשבתו. ענין בטול כמו שבת נוגש (ישעיה יד): ונגדעו. ענין כריתה כמו שקמים גדעו (שם ט): ונמחו. ענין המסה והשחתה כמו וימח את כל היקום (בראשי׳ ז):

וְהוֹתַרְתִּי בִּהְיוֹת לָכֶם פְּלִיטֵי חֶרֶב בַּגּוֹיִם בְּהִזָּרוֹתֵיכֶם בָּאֲרָצוֹת׃

והותרתי. מל׳ נותר: פליטי. ענין המלטה כמו ויבא הפליט (שם יד): בהזרותיכם. ענין פזור:

וְזָכְרוּ פְלִיטֵיכֶם אוֹתִי בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ־שָׁם אֲשֶׁר נִשְׁבַּרְתִּי אֶת־לִבָּם הַזּוֹנֶה אֲשֶׁר־סָר מֵעָלַי וְאֵת עֵינֵיהֶם הַזֹּנוֹת אַחֲרֵי גִּלּוּלֵיהֶם וְנָקֹטּוּ בִּפְנֵיהֶם אֶל־הָרָעוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ לְכֹל תּוֹעֲבֹתֵיהֶם׃

נשבו. מל׳ שבי: נשברתי. ענינו שברון רוח ועצבון: את לבם. מלבם וכן ואת עיניהם כמו כצאתי את העיר (שמות ט׳:כ״ט) ופירושו מהעיר: הזונה. הוא ענין הסרה ולכן נקראת מנאפת בשם זונה על כי סרתה מדרכי הצניעות: ונקוטו. ענין כריתה כמו ונקטתם בפניכם (לקמן כ): אל הרעות. על הרעות ר״ל בעבור הרעות:

וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה לֹא אֶל־חִנָּם דִּבַּרְתִּי לַעֲשׂוֹת לָהֶם הָרָעָה הַזֹּאת׃

אל חנם. בחנם כמו ואל הארון (שמות כה):

כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הַכֵּה בְכַפְּךָ וּרְקַע בְּרַגְלְךָ וֶאֱמָר־אָח אֶל כָּל־תּוֹעֲבוֹת רָעוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדֶּבֶר יִפֹּלוּ׃

ורקע. ענין שטיחה ורדוד כמו כסף מרוקע (ירמיה י): אח. כמו האח ויאמר על השמחה ועל הצער:

הָרָחוֹק בַּדֶּבֶר יָמוּת וְהַקָּרוֹב בַּחֶרֶב יִפּוֹל וְהַנִּשְׁאָר וְהַנָּצוּר בָּרָעָב יָמוּת וְכִלֵּיתִי חֲמָתִי בָּם׃

והנצור. מלשון מצור:

וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה בִּהְיוֹת חַלְלֵיהֶם בְּתוֹךְ גִּלּוּלֵיהֶם סְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיהֶם אֶל כָּל־גִּבְעָה רָמָה בְּכֹל רָאשֵׁי הֶהָרִים וְתַחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן וְתַחַת כָּל־אֵלָה עֲבֻתָּה מְקוֹם אֲשֶׁר נָתְנוּ־שָׁם רֵיחַ נִיחֹחַ לְכֹל גִּלּוּלֵיהֶם׃

רמה. גבוהה: רענן. ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן (תהילים צ״ב:י״א-י״ב): אלה. שם אילן סרק: עבותה. קלועה כעין גדיל כמו וענף עץ עבות (ויקרא כ״ג:מ׳): ניחוח. מל׳ נחת רוח:

וְנָטִיתִי אֶת־יָדִי עֲלֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה מִמִּדְבַּר דִּבְלָתָה בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃

ומשמה. ענין תמהון: דבלתה. כמו רבלתה ברי״ש וכן דעואל רעואל (במדבר א ב) והוא המקום שישב בה נ״נ בעת שהביאו לו את צדקיהו כמ״ש ויעלו אותו אל מלך בבל רבלתה בארץ חמת (ירמיהו נ״ב:ט׳) ויתכן שהיא חמת רבה והיא בצפון א״י ונזכר בסוף הספר בגבולי א״י לעתיד: