מצודת ציון על ישעיהו יד

כִּי יְרַחֵם יְהוָה אֶת־יַעֲקֹב וּבָחַר עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל וְהִנִּיחָם עַל־אַדְמָתָם וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל־בֵּית יַעֲקֹב׃

והניחם. תרגומו וישרינון: ונלוה. ענין חבור כמו לוית חן (משלי א) ונספחו ענין אסיפה וקבוץ כמו תחת חרול יסופחו (איוב ל):

וּלְקָחוּם עַמִּים וֶהֱבִיאוּם אֶל־מְקוֹמָם וְהִתְנַחֲלוּם בֵּית־יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת יְהוָה לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְהָיוּ שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם וְרָדוּ בְּנֹגְשֵׂיהֶם׃

והתנחלום. כמו ונחלום: שובים. מלשון שבי: ורדו. ענין ממשלה כמו וירד מיעקב (במדבר כד):

וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ יְהוָה לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן־הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד־בָּךְ׃

ומרגזך. ענין תנועת החרדה כמו ותחתי ארגז (חבקוק ג):

וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל־מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה׃

שבת. ענין בטול כמו רהב הם שבת (לקמן ל): מדהבה. תרגום של זהב הוא דהבא וכן נאמר בים אנת ראשה די דהבא (דניאל ב׳:ל״ח):

מַכֶּה עַמִּים בְּעֶבְרָה מַכַּת בִּלְתִּי סָרָה רֹדֶה בָאַף גּוֹיִם מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְ׃

רודה. ענין ממשלה: חשך. ענין מניעה כמו ולא חשכת (בראשית כב):

נָחָה שָׁקְטָה כָּל־הָאָרֶץ פָּצְחוּ רִנָּה׃

נחה שקטה. פתרון א׳ להם וכפל המלה בשמות נרדפים כמו אדמת עפר (דניאל י״ב:ב׳) והדומים: פצחו. ענין פתחון פה והרמת קול שמחה וכן פצחי רנה וצהלי (לקמן נד):

שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל־עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם׃

שאול. גיהנם: רגזה. ענין תנועת החרדה: עורר. מלשון התעוררות והיקיצה רפאים. כן נקראים המתים כי נרפו ונחלשו על ידי המיתה:

כֻּלָּם יַעֲנוּ וְיֹאמְרוּ אֵלֶיךָ גַּם־אַתָּה חֻלֵּיתָ כָמוֹנוּ אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ׃

יענו. ענין הרמת קול כמו וענו הלוים וכו׳ קול רם (דברים כ״ז:י״ד): חלית. מלשון חולה: נמשלת. עניין דמיון והשואה:

הוּרַד שְׁאוֹל גְּאוֹנֶךָ הֶמְיַת נְבָלֶיךָ תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָה׃

הורד. מלשון ירידה: המית. מלשון המיה ושאון: נבליך. שם כלי זמר נבל: יצע. מלשון מצע המשכב:

אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן־שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל־גּוֹיִם׃

הילל. ענין הארה ונוגה כמו בהלו נרו (איוב כ״ט:ג׳) ויקרא כן כוכב השחר על כי הוא המאיר ביותר: נגדעת. ענין כריתה כמו שקמים גודעו (לעיל ט): חולש. ענין גורל ובדרז״ל ומטילין חלשים על הקדשים בי״ט (שבת קמח):

וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי־אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר־מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן׃

מועד. מלשון ועד ואסיפה כמו הנה המלכים נועדו (תהלים מח): בירכתי. ענינו צד ועבר וכן ירך המזבח (ויקרא א):

אֶעֱלֶה עַל־בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן׃

במתי. גבהי וכן על במותימו תדרוך (דברים ל״ג:כ״ט): עב. ענן: אדמה. מלשון דמיון:

אַךְ אֶל־שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל־יַרְכְּתֵי־בוֹר׃

ירכתי. ענינו סוף ותחתית וכן וירכתו על צדון (בראשית מ״ט:י״ג):

רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבּוֹנָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת׃

ישגיחו. ענין הבטה בכונת הלב: יתבוננו. ענין הסתכלות בעיון רב כמו ואתבונן אליו בבוקר (מ״א ג): מרגיז. ענין תנועת הרעדה:

שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס אֲסִירָיו לֹא־פָתַח בָּיְתָה׃

תבל. כן נקרא מקום הישוב: ביתה. הה״א בסופה במקום למ״ד בתחלתה:

וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב לְבוּשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב יוֹרְדֵי אֶל־אַבְנֵי־בוֹר כְּפֶגֶר מוּבָס׃

כנצר. כענף וכן ונצר משרשיו יפרה (לעיל יא): מטעני חרב. מדוקרי חרב והוא לשון ערבי: אבני בור. עומק הבור מקום שהאבנים צוללים ויורדים: כפגר. כן נקרא גוף ההרוג וכן רב הפגר (עמוס ח): מובס. נרמס ונדרס כמו יבוס צרינו (תהלים ס):

לֹא־תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה כִּי־אַרְצְךָ שִׁחַתָּ עַמְּךָ הָרָגְתָּ לֹא־יִקָּרֵא לְעוֹלָם זֶרַע מְרֵעִים׃

תחד. מלשון חד ואחד:

הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֺן אֲבוֹתָם בַּל־יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי־תֵבֵל עָרִים׃

מטבח. מקום טבחה:

וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד נְאֻם־יְהוָה׃

ושאר. ענינו קרוב כמו שאר בשרו (ויקרא יח): ונין. הוא בן: ונכד. הוא בן הבן וכן אם תשקר לי ולניני ולנכדי (בראשית כ״א:כ״ג):

וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי־מָיִם וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת׃

למורש. מלשון ירושה: קפוד. שם עוף מדברי: ואגמי מים. וכן נקרא מקום קבוצת המים וכן לאגם מים (תהלים קו): וטאטאתיה במטאטא. ענין נקוי וכבוד במכבדות העשוי לכבד את הבית ובדרז״ל שקולי טאטיתא וטאטי ביתא (ר״ה כז):

נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאוֹת לֵאמֹר אִם־לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם׃

דמיתי. ענין מחשבה כמו אותי דימו להרוג (שופטים כ׳:ה׳): תקום. תתקיים:

לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל־הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ וְסֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר׃

אבוסנו. ענין רמיסה ודריסה: עולו. אמר בלשון שאלה מהעול ההושם על צואר הפרה לחרוש בשדה ר״ל הכבדת העבודה: וסבלו. ענין טעינת משא וכן יסור סובלו (לעיל י): שכמו. כתפו:

כִּי־יְהוָה צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יָפֵר וְיָדוֹ הַנְּטוּיָה וּמִי יְשִׁיבֶנָּה׃

יפר. ענין בטול ומניעה:

אַל־תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי־מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף׃

צפע. שרף מיני נחשים רעים:

וְרָעוּ בְּכוֹרֵי דַלִּים וְאֶבְיוֹנִים לָבֶטַח יִרְבָּצוּ וְהֵמַתִּי בָרָעָב שָׁרְשֵׁךְ וּשְׁאֵרִיתֵךְ יַהֲרֹג׃

בכורי. ענין גדולים וחשובים וכן בכור אתנהו (תהלים פט): ירבצו. ענין השכיבה לנוח:

הֵילִילִי שַׁעַר זַעֲקִי־עִיר נָמוֹג פְּלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי מִצָּפוֹן עָשָׁן בָּא וְאֵין בּוֹדֵד בְּמוֹעָדָיו׃

הלילי. מל׳ יללה: נמוג. ענין המסה והמקה: בודד. מלשון בדד ויחידי: במועדיו. מל׳ מועד וזמן:

וּמַה־יַּעֲנֶה מַלְאֲכֵי־גוֹי כִּי יְהוָה יִסַּד צִיּוֹן וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ׃

יענה. ענין תשובה: מלאכי. שלוחים: