מצודת ציון על ישעיהו כד

הִנֵּה יְהוָה בּוֹקֵק הָאָרֶץ וּבוֹלְקָהּ וְעִוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ יֹשְׁבֶיהָ׃

בוקק. ענין רקות כמו גפן בוקק ישראל (הושע י׳:א׳): ובולקה. ענין כריתה וכן בוקה ומבוקה ומבולקה (נחום ב׳:י״א) ובדרז״ל לא חילק ידענא ולא בילק ידענא (חולין יט): ועוה. מל׳ עוות ועקום: פניה. ר״ל החשובים: והפיץ. ענין פזור:

וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ כַּקּוֹנֶה כַּמּוֹכֵר כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ׃

כעם ככהן. כפל הכפי״ן להורות על דמיון גמור: כגבירתה. כאדונית: כנשה. ענין הלואת דברים זולת הכסף כיין ושמן ותבואה כמ״ש משאת מאומה (דברים כד):

הִבּוֹק תִּבּוֹק הָאָרֶץ וְהִבּוֹז תִּבּוֹז כִּי יְהוָה דִּבֶּר אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃

הבוק תבוק. ריקנות תתרוקן: והבוז תבוז. מלשון בזה ושלל:

אָבְלָה נָבְלָה הָאָרֶץ אֻמְלְלָה נָבְלָה תֵּבֵל אֻמְלָלוּ מְרוֹם עַם־הָאָרֶץ׃

אבלה. ענין השחתה כמו תאבל הארץ (הושע ד): נבלה. ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהילים א׳:ג׳): אמללה. ענין כריתה כמו ימולל ויבש (שם צ): תבל. כן נקראה הארץ המיושבת: מרום. ענין גבהות וגדלות:

וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ כִּי־עָבְרוּ תוֹרֹת חָלְפוּ חֹק הֵפֵרוּ בְּרִית עוֹלָם׃

תחת. ר״ל בעונש וכן תחת אשר לא עבדת (דברים כ״ח:מ״ז): חלפו. ענין העברה כמו וחלף ביהודה (לעיל ח): חוק. ענין גזרה: הפרו. בטלו:

עַל־כֵּן אָלָה אָכְלָה אֶרֶץ וַיֶּאְשְׁמוּ יֹשְׁבֵי בָהּ עַל־כֵּן חָרוּ יֹשְׁבֵי אֶרֶץ וְנִשְׁאַר אֱנוֹשׁ מִזְעָר׃

אלה. ענין שבועה וכן ושמעה קול אלה (ויקרא ה׳:א׳): אכלה. ענין השחתה וכליון: ויאשמו. מלשון שממה וכן גם עדרי הצאן נאשמו (יואל א׳:י״ח): חרו. ענין יובש ושרפה וכן נחר מפוח (ירמיה ז): אנוש. הוא שם משמות האדם: מזער. מעט כמו ושאר מעט מזער (לעיל טז):

אָבַל תִּירוֹשׁ אֻמְלְלָה־גָפֶן נֶאֶנְחוּ כָּל־שִׂמְחֵי־לֵב׃

אבל. ענין השחתה: תירוש. ענבי היין: אמללה. נכרתה: נאנחו. מלשון אנחה:

שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים שָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר׃

שבת. בטל כמו ושבת נוגש (לעיל יד): משוש. ענין שמחה: תפים. מין כלי נגון: חדל. ענין מניעה: שאון. ענין המייה: עליזים. ענין שמחה:

בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ־יָיִן יֵמַר שֵׁכָר לְשֹׁתָיו׃

ימר. מלשון מרירות: שכר. יין ישן:

נִשְׁבְּרָה קִרְיַת־תֹּהוּ סֻגַּר כָּל־בַּיִת מִבּוֹא׃

קרית. עיר: תוהו. ענין שממון וכן הארץ היתה תוהו ובוהו (בראשית א׳:א׳-ב׳):

צְוָחָה עַל־הַיַּיִן בַּחוּצוֹת עָרְבָה כָּל־שִׂמְחָה גָּלָה מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ׃

ערבה. מלשון ערב ור״ל חשכה כערב: גלה. מלשון גלות:

נִשְׁאַר בָּעִיר שַׁמָּה וּשְׁאִיָּה יֻכַּת־שָׁעַר׃

שמה. שממה: ושאיה. כמו ובשאיה והוא מענין שממה כמו שאו ערים (לעיל ו): יוכת. מלשון כתיתה:

כִּי כֹה יִהְיֶה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ בְּתוֹךְ הָעַמִּים כְּנֹקֶף זַיִת כְּעוֹלֵלֹת אִם־כָּלָה בָצִיר׃

כה. כן: כנוקף. ענין כריתה וכן ונקף סבכי העיר (לעיל ו): כעוללות. הם הענבים הקטנים הנשארים באילן ואין מי חושש עליהם והוא מלשון עולל ויונק: כלה. נשלם: בציר. כן יקרא תלישת הענבים כמו כי תבצור כרמך (דברים כ״ד:כ״א):

הֵמָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ בִּגְאוֹן יְהוָה צָהֲלוּ מִיָּם׃

ישאו. ענין הרמה: גאון. ענין ממשל רב: צהלו. ענין השמעת קול גדול וכן צהלי קולך בת גלים (לעיל י):

עַל־כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ יְהוָה בְּאִיֵּי הַיָּם שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃

באורים. ענין בקיע וחריץ וכן מאורת צפעוני (לעיל יא):

מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וָאֹמַר רָזִי־לִי רָזִי־לִי אוֹי לִי בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ׃

מכנף. מקצה כמו לאחוז בכנפות הארץ (איוב ל״ח:י״ג): זמירות. ענין כריתה כמו זמיר עריצים יענה (לקמן כה): צבי. ענין הדר כמו לעטרת צבי (לקמן כח): רזי. קדמאה ענין סוד כמו וכל רז לא אנס לך (דניאל ד׳:ו׳) ותניינא ענין רזון וכחישות:

פַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ׃

ופחת. חפירה עמוקה כמו באחת הפחתים (ש״ב וז): ופח. רשת:

וְהָיָה הַנָּס מִקּוֹל הַפַּחַד יִפֹּל אֶל־הַפַּחַת וְהָעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח כִּי־אֲרֻבּוֹת מִמָּרוֹם נִפְתָּחוּ וַיִּרְעֲשׁוּ מוֹסְדֵי אָרֶץ׃

הנס. ענין בריחה: ארבות. חלונות כמו וארבות השמים (בראשית ז): ממרום. מן השמים הרמים: מוסדי. מל׳ יסוד:

רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ׃

רעה התרועעה. ענין שבירה כמו ורעו דליותיו (ירמיה יא): פור התפוררה. ענין הרצוץ לחתיכות רבות כמו אתה פוררת (תהלים עד): מוט התמוטטה. מל׳ נטיה ונפילה:

נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ וְנָפְלָה וְלֹא־תֹסִיף קוּם׃

נוע תנוע. מל׳ הנעה והנדה: והתנודדה. מל׳ נדידה: כמלונה. כן יקרא סוכת שומר הקשואין על כי אינה עשויה אלא ללינת לילה כמ״ש כמלונה במקשה (לעיל א):

וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה עַל־צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל־מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל־הָאֲדָמָה׃

יפקוד. כמו והוא פקד עלי (עזרא א׳:ב׳):

וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה אַסִּיר עַל־בּוֹר וְסֻגְּרוּ עַל־מַסְגֵּר וּמֵרֹב יָמִים יִפָּקֵדוּ׃

אסיר. כאסיר ותחסר כ״ף הדמיון: על בור. אל בור: על מסגר. כמו במסגר על במקום בי״ת וכן על חרבכם (יחזקאל לג) ור״ל במנעול המסגר:

וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה כִּי־מָלַךְ יְהוָה צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃

וחפרה. ענין בושה ור״ל שכהה מאורה כי המתבייש יכהה מאור פניו: כי. כאשר: