מצודת ציון על ישעיהו כה

יְהוָה אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן׃

אומן. ענינו דבר המתקיים כמו יתד במקום נאמן (לעיל כב):

כִּי שַׂמְתָּ מֵעִיר לַגָּל קִרְיָה בְצוּרָה לְמַפֵּלָה אַרְמוֹן זָרִים מֵעִיר לְעוֹלָם לֹא יִבָּנֶה׃

לגל. תל ודגור: ארמון. היכל ופלטרין: זרים. נכרים וכן יקראו האומות כמ״ש וגם אל הנכרי (מ״א ח): מעיר. מהיות עיר וכן כי שודד מבית (לעיל כג):

עַל־כֵּן יְכַבְּדוּךָ עַם־עָז קִרְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ׃

עריצים. חזקים כמו כגבור עריץ (ירמיה כ):

כִּי־הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל מָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר־לוֹ מַחְסֶה מִזֶּרֶם צֵל מֵחֹרֶב כִּי רוּחַ עָרִיצִים כְּזֶרֶם קִיר׃

מעוז. חוזק: מזרם. ענין שטיפת המים כמו כזרם מים (לקמן כח): מחורב. ענין יובש החמימות כמו בחרבוני קיץ (תהלים נב): רוח. ענין כעס כמו אל תבהל ברוחך (קהלת ז׳:ט׳): קיר. כותל:

כְּחֹרֶב בְּצָיוֹן שְׁאוֹן זָרִים תַּכְנִיעַ חֹרֶב בְּצֵל עָב זְמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה׃

בציון. מל׳ ציה ושממה: שאון. ענין המייה: זרים. נכרים והם האומות בא״י: עב. ענן: זמיר. ענין כריתה כמו וכרמך לא תזמור (ויקרא כ״ה:ד׳): יענה. ענין הכנעה כמו מאנת לענות (שמות י):

וְעָשָׂה יְהוָה צְבָאוֹת לְכָל־הָעַמִּים בָּהָר הַזֶּה מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים שְׁמָנִים מְמֻחָיִם שְׁמָרִים מְזֻקָּקִים׃

משתה. כן נקרא סעודת שמחה וכן עשה משתה (אסתר א): שמנים. מל׳ שמן: שמרים. פסולת המשקה השוקעת בתחתית הכלי וכן אך שמריה ימצו (תהלים עה): ממחים. מל׳ מוח העצמות: מזקקים. ענין צרוף להסיר הסיג ואמר בלשון שאלה על הסרת המשקה:

וּבִלַּע בָּהָר הַזֶּה פְּנֵי־הַלּוֹט הַלּוֹט עַל־כָּל־הָעַמִּים וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל־כָּל־הַגּוֹיִם׃

ובלע. ענין השחתה כמו בלע ה׳ (איכה ב): פני. ר״ל החשובים וכן ועוה פניה (לעיל כד): הלוט. ענין מכסה כמו לוטה בשמלה (ש״א כא) והמסכה. גם הוא ענין מכסה כמו קשות הנסך אשר יסך בהן (במדבר ד):

בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי יְהוִה דִּמְעָה מֵעַל כָּל־פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל־הָאָרֶץ כִּי יְהוָה דִּבֵּר׃

בלע. ענין השחתה: ומחה. ענין מחיקה וקנוח כמו אכלה ומחתה פיה (משלי ל׳:כ׳):

כִּי־תָנוּחַ יַד־יְהוָה בָּהָר הַזֶּה וְנָדוֹשׁ מוֹאָב תַּחְתָּיו כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן במי [בְּמוֹ] מַדְמֵנָה׃

תנוח. מל׳ הנחה: ונדוש. מל׳ דישה וכתישה: תחתיו. במקומו: מתבן. מל׳ תבן: במו. בתוך כמו כי תלך במו אש (לקמן מג): מדמנה. ענינו אשפה כמו כדומן על פני השדה (ירמיהו ט׳:כ״א):

וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּקִרְבּוֹ כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׂ הַשֹּׂחֶה לִשְׂחוֹת וְהִשְׁפִּיל גַּאֲוָתוֹ עִם אָרְבּוֹת יָדָיו׃

ופרש. ענין שטיחה: השוחה לשחות. ענין השטיה במים כמו מי שחו (יחזקאל מז): ארבות. מל׳ מארב: ידיו. ענין מקום כמו יד אבשלום (ש״ב יח):

וּמִבְצַר מִשְׂגַּב חוֹמֹתֶיךָ הֵשַׁח הִשְׁפִּיל הִגִּיעַ לָאָרֶץ עַד־עָפָר׃

ומבצר משגב. פתרון אחד להם מענין חוזק וכפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל י״ב:ב׳) והדומים: השח. ענין השפלה כמו ושח רום אנשים (לעיל ב) וכפל המלה בשמות נרדפים ואמר השפיל וכדרך המקרא: