מצודת ציון על ישעיהו נא

שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְהוָה הַבִּיטוּ אֶל־צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל־מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם׃

חוצבתם. כן נקרא חתוך וכריתות הסלע בלשון המקרא וכן וגם יקב חצב בו (לעיל ה): מקבת. מלשון נקב ועש״ז נקרא הפטיש מקבת כי ראשו הא׳ חד ובו נוקבין הסלע: נקרתם. ענין בקוע ונקב כמו בנקרת הצור (שמות לג):

הַבִּיטוּ אֶל־אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל־שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי־אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ׃

תחוללכם. ענין הולדה ויצירה כמו ותחולל ארץ (תהלים צ): קראתיו. ענין גדולה ורוממות כמו שלישים וקרואים (יחזקאל כ״ג:כ״ג) לפי שדרך הגדולים להיות נקראים לכל דבר חשיבות:

כִּי־נִחַם יְהוָה צִיּוֹן נִחַם כָּל־חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן־יְהוָה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃

כעדן. הוא אשר הגן נטוע בו כמ״ש ויטע גן בעדן (בראשית ב): וערבתה. ענינו כמו מדבר וכפל הדבר במ״ש:

הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא וּמִשְׁפָּטִי לְאוֹר עַמִּים אַרְגִּיעַ׃

ולאומי. ענינו כמו עמי וכן ולאום מלאום יאמץ (בראשית כ״ה:כ״ג): האזינו. הטו אזן לשמוע: תורה. מלשון הוראה ולמוד: ארגיעה. מלשון מרגוע והשקט וכן וזאת המרגעה (לעיל כח):

קָרוֹב צִדְקִי יָצָא יִשְׁעִי וּזְרֹעַי עַמִּים יִשְׁפֹּטוּ אֵלַי אִיִּים יְקַוּוּ וְאֶל־זְרֹעִי יְיַחֵלוּן׃

יקוו. מל׳ תקוה: ייחלון. מלשון תוחלת ותקוה:

שְׂאוּ לַשָּׁמַיִם עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ אֶל־הָאָרֶץ מִתַּחַת כִּי־שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְיֹשְׁבֶיהָ כְּמוֹ־כֵן יְמוּתוּן וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת׃

והביטו. ענין ראיה: נמלחו. ענין השחתה וכליון כמו ובלוי מלחים (ירמיה לח): תבלה. מלשון בליה ורקבון: תחת. ענין שבירה כמו חתתה קשתותם (שם נא):

שִׁמְעוּ אֵלַי יֹדְעֵי צֶדֶק עַם תּוֹרָתִי בְלִבָּם אַל־תִּירְאוּ חֶרְפַּת אֱנוֹשׁ וּמִגִּדֻּפֹתָם אַל־תֵּחָתּוּ׃

ומגדפתם. ענין חרפה כמו אשר גדפו (לעיל לז): אל תחתו. אל תשברו:

כִּי כַבֶּגֶד יֹאכְלֵם עָשׁ וְכַצֶּמֶר יֹאכְלֵם סָס וְצִדְקָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וִישׁוּעָתִי לְדוֹר דּוֹרִים׃

עש. שם תולעת האוכלת הבגד: סס. שם תולעת האוכלת הצמר ודומה לו כמסוס נוסס (לעיל י):

עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי־עֹז זְרוֹעַ יְהוָה עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים הֲלוֹא אַתְּ־הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין׃

עורי. מלשון התעוררות והכפל לחזק: המחצבת. זה הלשון יאמר על הכורת אבנים וכן וגם יקב חצב בו (לעיל ה): רהב. כן יקרא מצרים כמ״ש לכן קראתי לזאת רהב (לעיל ל): מחוללת. מל׳ חיל וחלחלה: תנין. כן יקרא פרעה מלך מצרים כמ״ש התנין הגדול (יחזקאל כ״ט:ב׳):

הֲלוֹא אַתְּ־הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם מֵי תְּהוֹם רַבָּה הַשָּׂמָה מַעֲמַקֵּי־יָם דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים׃

המחרבת. מלשון חורב ויובש: תהום. כן נקרא מקום מים רבים: רבה. גדולה: השמה מל׳ שימה: מעמקי. מל׳ עומק:

אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם מִי־אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת וּמִבֶּן־אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן׃

חציר. דשא ועשב:

וַתִּשְׁכַּח יְהוָה עֹשֶׂךָ נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל־הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית וְאַיֵּה חֲמַת הַמֵּצִיק׃

עושך. ענין הגדלה והרמה כמו הוא עשך ויכוננך (דברים ל״ב:ו׳): חמת. מל׳ חמה וכעס: המציק. מל׳ צוקה וצרה: כונן. מל׳ הכנה:

מִהַר צֹעֶה לְהִפָּתֵחַ וְלֹא־יָמוּת לַשַּׁחַת וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ׃

צעה. הוא ענין טלטול הנוע ממקום למקום וכן ושלחתי לו צועים וצעהו (ירמיה מח): להפתח. ענין התרת המאסר וכן אסוריו לא פתח (לעיל יד):

וְאָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ׃

רוגע. ענין בקוע כמו עורי רגע (איוב ז):

הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי קוּמִי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד יְהוָה אֶת־כּוֹס חֲמָתוֹ אֶת־קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית מָצִית׃

התעוררי. מל׳ הערה והקיצה מהשינה: קבעת. מלשון קבע והם השמרים הקבועים בתחתיות הכוס: התרעלה. יתכן שהוא מל׳ ערל בהפוך ור״ל כוס משקה המטמטם את הלב לרוע תכונתו והוא משל על הפורעניות וכן סף רעל (זכריה יב): מצית. מל׳ מציצה כמו למען תמוצו והתענגתם (לקמן סו):

אֵין־מְנַהֵל לָהּ מִכָּל־בָּנִים יָלָדָה וְאֵין מַחֲזִיק בְּיָדָהּ מִכָּל־בָּנִים גִּדֵּלָה׃

מנהל. ענין הנהגה כמו נהלת בעזך (שמות טו): מחזיק. אוחז:

שְׁתַּיִם הֵנָּה קֹרְאֹתַיִךְ מִי יָנוּד לָךְ הַשֹּׁד וְהַשֶּׁבֶר וְהָרָעָב וְהַחֶרֶב מִי אֲנַחֲמֵךְ׃

קוראותיך. מל׳ מקרה:

בָּנַיִךְ עֻלְּפוּ שָׁכְבוּ בְּרֹאשׁ כָּל־חוּצוֹת כְּתוֹא מִכְמָר הַמְלֵאִים חֲמַת־יְהוָה גַּעֲרַת אֱלֹהָיִךְ׃

עלפו. ענין חלשות הלב והעדר ההרגשה כמו תתעלפנה הבתולות (עמוס ח): כתוא. הוא שור הבר והוא בהפוך מן ותאו וזמר (דברים י״ד:ה׳) וכמו כבש כשב: מכמר. רשת הלוכד כמו ופורשי מכמורת (לעיל יט): חמת. מלשון חמה וכעס: גערת. ענין צעקת נזיפה:

וְשַׂמְתִּיהָ בְּיַד־מוֹגַיִךְ אֲשֶׁר־אָמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה וַתָּשִׂימִי כָאָרֶץ גֵּוֵךְ וְכַחוּץ לַעֹבְרִים׃

מוגיך. מל׳ המגה והמסה: שחי. ענין כפיפה והשפלה כמו וישח אדם (לעיל ב): גוך. גופך כמו גוי נתתי למכים (לעיל ג): וכחוץ. הוא השוק מקום הלוך בני אדם וכן מחוץ האופים (ירמיה לז):