מצודת ציון על יונה ב

וַיְמַן יְהוָה דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת־יוֹנָה וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת׃

וימן. ענין הזמנה כמו וימן להם המלך (דניאל א׳:ה׳):

וַיֹּאמֶר קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל־יְהוָה וַיַּעֲנֵנִי מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי׃

מבטן שאול. ר״ל מעומק הקבר: שועתי. ענין צעקה כמו הקשיבה לקול שועי (תהלים ט):

וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי כָּל־מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ׃

מצולה. כן יקרא עומק המים וכן השלכת במצולות (נחמיה ט): בלבב. ר״ל בחוזק והוא ל׳ מושאל על כי הלב הוא החזוק מבע״ח: משבריך. כן יקראו גלי הים ע״ש שנראה כשוברים את הים וחוזרים ונשברים וכן משברי׳ יתחטאו (איוב מ״א:י״ז) וכפל המלה בשמות נרדפים ואמר וגליך וכן אדמת עפר (דניאל יב):

וַאֲנִי אָמַרְתִּי נִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אַךְ אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל־הֵיכַל קָדְשֶׁךָ׃

נגרשתי. מל׳ גרושין: להביט. לראות:

אֲפָפוּנִי מַיִם עַד־נֶפֶשׁ תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי׃

אפפוני. ענין הקפה וסבוב כמו אפפו עלי רעות (תהילים מ׳:י״ג): תהום. עומק הים: סוף. מין דשא הגדל במים וכן קנה וסוף קמלו (ישעיהו י״ט:ו׳): חבוש. ענין קשירה כמו ולנשברת לא חבשתם (יחזקאל ל״ד:ד׳):

לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי יְהוָה אֱלֹהָי׃

לקצבי. ענין אחרית וסוף והוא מל׳ ויקצב עץ (מ״ב ו) כי אחרית דבר החתוך הוא במקום שנחתך: בריחיה. מל׳ בריח והוא כעין מטה המושם לרוחב השער לסגרו: בעדי. כנגדי וכן וסגרת הדלת בעדך (שם ד): משחת. ענין בור וחפירה כמו בשחתם נתפש (יחזקאל יט):

בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אֶת־יְהוָה זָכָרְתִּי וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי אֶל־הֵיכַל קָדְשֶׁךָ׃

בהתעטף. מל׳ עטיפה ולבישה כי כשהאדם הוא בצרה הוא מעונה וכפוף כאלו מעוטף קצתו בקצתו וכן העטופים ברעב (איכה ב):

מְשַׁמְּרִים הַבְלֵי־שָׁוְא חַסְדָּם יַעֲזֹבוּ׃

הבלי. מל׳ הבל ודבר שאין בו ממש:

וַיֹּאמֶר יְהוָה לַדָּג וַיָּקֵא אֶת־יוֹנָה אֶל־הַיַּבָּשָׁה׃

ויקא. ענין הוצאה דרך הפה כמו פן תשבענו והקאתו (משלי כ״ה:ט״ז):