א
וַיִּצָּעֵק אִישׁ אֶפְרַיִם וַיַּעֲבֹר צָפוֹנָה וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי־עַמּוֹן וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ׃
רַשִׁ״י
ויעבור צפונה. ויעבור את הירדן, והלכו לצפון עבר הירדן, אל הגלעד:
תַּרְגּוּם יוֹנָתָן
וְאִתְכְּנַשׁ אֱנַשׁ אֶפְרַיִם וַעֲבַר לְצִפּוּנָא וַאֲמַרוּ לְיִפְתָּח מָא דֵין עֲבַרְתָּא לְאַגָחָא קְרָבָא בִּבְנֵי עַמוֹן וְלָנָא לָא קְרֵיתָא לְמֵיזַל עִמָךְ בֵּיתָךְ נוֹקֵד עֲלָךְ בְּנוּרָא:
רַלְבַּ״ג
וספר אחר זה שכבר הגיע מרוע בני אפרים שאמרו לשרוף בית יפתח עליו באש על אשר לא קראם בזאת המלחמה תחת מה שראוי להם לגמלו חסד על הטובה אשר עשה להם ששם נפשו בכפו ונלחם עם אויביהם והנה לא נשתדל יפתח לפייסם באופן שפייסם ירובעל או אולי לא היה יכול על זה והיה זה סבה על שנפלו מאפרים מ"ב אלף:
מְצוּדַת דָּוִד
איש אפרים. קרא כל השבט בלשון יחיד: צפונה. אל מקום יפתח: נשרף עליך. רצה לומר, בשעה שאתה בו, ואז תשרף גם אתה:
מַלְבִּי״ם
השאלות (א-ג) מדוע נתקבצו בני אפרים ומה חטא להם, ותשובת יפתח יש בה עמעום וכפל דברים: ויצעק איש אפרים. לאפרים חרה לו על שגלעד בחרו ראש וקצין לראש בית יוסף, יען שנצחו המלחמה, והם טענו למה לא קרא אותם להלחם, ורצו לשרוף ביתו כי לא הסכימו על נשיאותו כמו שיבאר בפסוק ד', והיה להם הטענה שהיו גדולים ממנשה בבית יוסף, כמו שאמר וישם את אפרים לפני מנשה ועי"כ העלילו עליו.
ב
וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֲלֵיהֶם אִישׁ רִיב הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי־עַמּוֹן מְאֹד וָאֶזְעַק אֶתְכֶם וְלֹא־הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי מִיָּדָם׃
תַּרְגּוּם יוֹנָתָן
וַאֲמַר יִפְתָּח לְהוֹן אֱנַשׁ דִין הֱוֵיתִי אֲנָא וְעַמִי וּבְנֵי עַמוֹן לַחֲדָא וּבְעֵית אֲנָא מִנְכוֹן וְלָא פְרַקְתּוּן יָתִי מִיֶדְהוֹן:
מְצוּדַת דָּוִד
איש ריב. פעמים רבות הייתי אני ועמי בעלי מריבה עם בני עמון, ומאז צעקתי אליכם להושיע לי, ולא שמעתם אלי (ויתכן שהיה זה בעודו יושב בארץ טוב):
מַלְבִּי״ם
ויאמר יפתח.אמר ג' טענות: א) איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון, רק אני בעל הריב כי בני עמון רעצו י"ח שנה את בני גלעד והמלחמה היה מוטל רק עלינו. ב) ואזעק אליכם כל הימים זעקנו ולא באתם להושיענו.
ג
וָאֶרְאֶה כִּי־אֵינְךָ מוֹשִׁיע וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי וָאֶעְבְּרָה אֶל־בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיָדִי וְלָמָה עֲלִיתֶם אֵלַי הַיּוֹם הַזֶּה לְהִלָּחֶם בִּי׃
תַּרְגּוּם יוֹנָתָן
וַחֲזֵית אֲרֵי לֵיתָךְ פָּרִיק וּמָסְרִית נַפְשִׁי כְּעַל גַב לְאִתְקְטָלָא וְעַבְרֵית לְוַת בְּנֵי עַמוֹן וּמַסְרִינוּן יְיָ בִּידִי וּלְמָא סְלֵיקְתּוּן לְוָתִי יוֹמָא דֵין לְאַגָחָא קְרָבָא בִי:
מְצוּדַת דָּוִד
ואראה. וכאשר ראיתי כי אינך מושיע לי בשום פעם, ואמרתי, מה לי לזעוק עוד: ואשימה נפשי בכפי. רצה לומר, כמו המחזיק דבר מה בכפו, הנה, בקל יפול כאשר יפתח, כמו כן סכנתי את נפשי ׳ואעברה׳ במלחמה, עם כי היה נוח הדבר שאפול בידם, כי במתי מעט ירדתי במלחמה: ויתנם ה׳ בידי. רצה לומר, הואיל וה׳ נתנם בידי, למה אם כן תלחמו בי היום, כי אם הייתי מנוצח, היה הדין עמכם בצד מה, כי אז יכלתם לומר, אילו קראת לנו בזה הפעם אחר שהעמידוך ראש בגלעד, היינו הולכים גם אנו ברוב עם והיינו מנצחים, אבל עתה, על מה זה תתרעמו:
מַלְבִּי״ם
ג) ואראה כי אינך מושיע שאם היית מושיע כבר היה עת לזה מזמן רב, ועי"כ ואשימה נפשי בכפי, והייתי בסכנה גדולה וה' נתנם בידי בדרך השגחה, ולמה עליתם אלי היום הזה להלחם בי, רצה לומר לעזר לא עליתם כל הזמן העבר, רק להלחם בי עליתם היום הזה?!
ד
וַיִּקְבֹּץ יִפְתָּח אֶת־כָּל־אַנְשֵׁי גִלְעָד וַיִּלָּחֶם אֶת־אֶפְרָיִם וַיַּכּוּ אַנְשֵׁי גִלְעָד אֶת־אֶפְרַיִם כִּי אָמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אַתֶּם גִּלְעָד בְּתוֹךְ אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ מְנַשֶּׁה׃
רַשִׁ״י
כי אמרו פליטי אפרים אתם גלעד. פחותים שבאפרים היו מבזים את הגלעד, ואומרים להם: מה אתם גלעד חשובים בתוך אפרים ובתוך מנשה, כן תרגם יונתן:
תַּרְגּוּם יוֹנָתָן
וּכְנַשׁ יִפְתָּח יַת כָּל אֱנָשֵׁי גִלְעָד וְאַגִיחַ קְרָבָא עִם דְבֵית אֶפְרָיִם וּמְחוֹ אֱנָשֵׁי גִלְעָד יַת דְבֵית אֶפְרַיִם אֲרֵי אֲמַרוּ מְשֵׁיזְבַיָא דְבֵית אֶפְרַיִם מָה אַתּוּן חֲשִׁיבִין דְבֵית גִלְעָד בְּנֵי בֵית אֶפְרַיִם בְּגוֹ בֵית מְנַשֶׁה:
מְצוּדַת דָּוִד
כי אמרו וגו׳. רצה לומר, מה שהגלעדים הרבו להכות בבני אפרים בשטף אף, היה על כי בני אפרים בזו אותם ואמרו להם ׳פליטי אפרים׳ וכו׳, רצה לומר, כערך הפחותים שבבני אפרים, כן אתם בני גלעד נחשבים בתוך בני אפרים ובתוך בני מנשה, ואפילו המכובדים שבכם נחשבים בעיני כל בני יוסף כהפחותים שבבני אפרים:
מְצוּדַת צִיּוֹן
פליטי. ענין שיור, כמו (יהושע ח כב) שריד ופליט, ורצונו לומר פחותים ובזוים, שאינם אלא שיריים:
מַלְבִּי״ם
ויקבץ יפתח. ואחר שראה כי לא רפתה רוחם מדבריו הרכים, כי אמרו. מבאר סבת המלחמה שבני אפרים טענו על שהעיזו אנשי גלעד לבחור את השופט כאלו הם עקר בית יוסף, והם טענו לנגדם לאמר פליטי אפרים אתם, רצה לומר אפרים הוא עקר השבט ועמו חצי מנשה שלקחו נחלתם אצלו חבל וגורל אחד כמו שאמר בספר יהושע, ואתם גלעד שלקחתם מעבר הירדן, פלטים אתם מן השבט, כי היה מקומכם הראוי בתוך אפרים בתוך מנשה, רק הלכתם לפלטה אל עבר הירדן, ואיך תעיזו לבחור קצין שוטר ומושל.
ה
וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת־מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְאֶפְרָיִם וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אֶעֱבֹרָה וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי־גִלְעָד הַאֶפְרָתִי אַתָּה וַיֹּאמֶר לֹא׃
רַשִׁ״י
וילכוד גלעד את מעברות וגו'. היו שומרים במקום המעברות:
תַּרְגּוּם יוֹנָתָן
וַאֲחַדוּ דְבֵית גִלְעָד יַת מְגִיזַת יַרְדְנָא עַל דְבֵית אֶפְרַיִם וַהֲוָה כַּד אֲמַר חַד מִמְשֵׁיזְבַיָא דְבֵית אֶפְרַיִם אֶעְבַר וְאָמְרִין לֵיהּ אֱנָשֵׁי גִלְעָד אֶפְרָתִי אַתְּ וַאֲמַר לָא:
מְצוּדַת דָּוִד
מעברות. רצה לומר העמידו שומרים במקום מעבר הירדן, אשר יעברו בו בני אפרים: כי יאמרו. כאשר אמרו אעבור הירדן: פליטי אפרים. בני אפרים הנשארים מן החרב, או רצה לומר, הפחותים, כי החשובים היו ידועים וניכרים, ולא היו צריכים לשאול אם הוא אפרתי: האפרתי אתה. אם מבני אפרים אתה: ויאמר לא. וכאשר אמר לא:
ו
וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֱמָר־נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל־מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא מֵאֶפְרַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָלֶף׃
רַשִׁ״י
אמר נא שבולת. שבולת הנהר הזה אעבור: ולא יכין לדבר כן. שהיו מגמגמים בלשונם:
תַּרְגּוּם יוֹנָתָן
וְאָמְרִין לֵיהּ אֱמַר כְּעַן שׁוּבַּלְתָּא וַאֲמַר סוּבַּלְתָא וְלָא מְתַקֵין לְמַלָלָא כֵּן וְאַחֲדִין לֵיהּ וְנַכְסִין לֵיהּ בִמְזִיגַת יַרְדְנָא וְאִתְקְטָלוּ בְעִידָנָא הַהִיא מֵאֶפְרַיִם אַרְבְּעִין וּתְרֵין אַלְפִין:
מְצוּדַת דָּוִד
אמר נא. רצה לומר, אז היו מבחינים לדעת אם הוא אפרתי או לא, ואמרו לו, אמור ׳אעבור שבולת המים׳: ויאמר סבלת. וכאשר אמר ׳סבולת׳, כדרך האפרתים שאומרים במקום השי״ן סמ״ך: ולא יכין. ולא היה יכול לכוון לדבר כהוגן וכראוי, אז אחזו אותו וישחטוהו:
מְצוּדַת צִיּוֹן
שבלת. כן יקרא מרוצת המים, כמו (תהלים סט ג) ושבולת שטפתני: יכין. רוצה לומר, לכוין, והוא מלשון הכנה, וכן (דברים יג ט) אמת נכון הדבר: כן. רוצה לומר, כמו שהוא ראוי, ודוגמתו (במדבר כז ז) כן בנות צלפחד דברת:
ז
וַיִּשְׁפֹּט יִפְתָּח אֶת־יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ שָׁנִים וַיָּמָת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי וַיִּקָּבֵר בְּעָרֵי גִלְעָד׃
תַּרְגּוּם יוֹנָתָן
וְדָן יִפְתָּח יַת יִשְׂרָאֵל שִׁית שְׁנִין וּמִית יִפְתָּח גִלְעָדָאָה וְאִתְקְבַר בְּקִרְוֵי גִלְעָד:
רַלְבַּ״ג
וספר אחר זה שכבר מת יפתח ונקבר בערי גלעד והנה הרצון בזה שכבר יקבר באחת מערי גלעד והנכון אצלי כי יפתח מפני שלא השאיר אחריו בן או בת יהיה נקרא בהם שמו צוה שיקברו עצמותיו בכל ערי גלעד קצת פה וקצת פה כדי שיהי' לו זכר באותן המקומו' שהציל מיד מלך בני עמון:
מְצוּדַת דָּוִד
בערי גלעד. באחד מערי גלעד, או שחלקו עצמותיו וקברו בכל עיר ועיר, לזכרון שהציל את כולם מיד בני עמון:
ח
וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת־יִשְׂרָאֵל אִבְצָן מִבֵּית לָחֶם׃
תַּרְגּוּם יוֹנָתָן
וְדָן בַּתְרוֹהִי יַת יִשְׂרָאֵל אִבְצָן דְמִבֵּית לֶחֶם:
רַלְבַּ״ג
והנה זכר שכבר שפט אחריו את ישראל אבצן מבית לחם ולפי שבועז נראה מענינו שהיה שופט ישראל והיה מבית לחם ולא נמצא בשופטים זולת אבצן שיהיה מבית לחם אמרו רבותנו ז"ל כי אבצן זה בועז ונכון הוא ואחריו שפט את ישראל אילון הזבולוני ואחריו שפט את ישראל עבדון בן הלל:
ט
וַיְהִי־לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת שִׁלַּח הַחוּצָה וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת הֵבִיא לְבָנָיו מִן־הַחוּץ וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל שֶׁבַע שָׁנִים׃
תַּרְגּוּם יוֹנָתָן
וַהֲוָה לֵיהּ תְּלָתִין בְּנִין וּתְלָתִין בְּנָן שִׁלַח לְבָרָא וּתְלָתִין בְּנָן כַּלָן אָעֵיל לִבְנוֹהִי מִן בְּרָא וְדָן יַת יִשְׂרָאֵל שְׁבַע שְׁנִין:
מְצוּדַת דָּוִד
שלח החוצה. רצה לומר, השיאן לאנשים: הביא לבניו. להנשא להם (וספר מגודל הצלחתו שהשיא בחייו כל בניו, עם כי רבו):
י
וַיָּמָת אִבְצָן וַיִּקָּבֵר בְּבֵית לָחֶם׃
תַּרְגּוּם יוֹנָתָן
וּמִית אִבְצָן וְאִתְקְבַר בְּבֵית לֶחֶם:
יא
וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת־יִשְׂרָאֵל אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל עֶשֶׂר שָׁנִים׃
תַּרְגּוּם יוֹנָתָן
וְדָן בַּתְרוֹהִי יַת יִשְׂרָאֵל אֵילוֹן דְמִבֵּית זְבוּלֻן וְדָן יַת יִשְׂרָאֵל עֲסַר שְׁנִין:
יב
וַיָּמָת אֵלוֹן הַזְּבוּלֹנִי וַיִּקָּבֵר בְּאַיָּלוֹן בְּאֶרֶץ זְבוּלֻן׃
תַּרְגּוּם יוֹנָתָן
וּמִית אֵילוֹן דְבֵית זְבוּלֻן וְאִתְקְבַר בְּאַיָלוֹן בְּאֲרַע זְבוּלֻן:
יג
וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת־יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹן בֶּן־הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי׃
תַּרְגּוּם יוֹנָתָן
וְדָן בַּתְרוֹהִי יַת יִשְׂרָאֵל עַבְדוֹן בַּר הִלֵל דְמִפִּרְעָתוֹן:
יד
וַיְהִי־לוֹ אַרְבָּעִים בָּנִים וּשְׁלֹשִׁים בְּנֵי בָנִים רֹכְבִים עַל־שִׁבְעִים עֲיָרִם וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה שָׁנִים׃
תַּרְגּוּם יוֹנָתָן
וַהֲוָה לֵיהּ אַרְבְּעִין בְּנִין וּתְלָתִין בְּנֵי בְנִין רְכִיבִין עַל שַׁבְעִין עַיְלִין וְדָן יַת יִשְׂרָאֵל תְּמַנְיָא שְׁנִין:
טו
וַיָּמָת עַבְדּוֹן בֶּן־הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי וַיִּקָּבֵר בְּפִרְעָתוֹן בְּאֶרֶץ אֶפְרַיִם בְּהַר הָעֲמָלֵקִי׃
תַּרְגּוּם יוֹנָתָן
וּמִית עַבְדוֹן בַּר הִלֵל דְמִפִּרְעָתוֹן וְאִתְקְבַר בְּפִרְעָתוֹן בְּאַרַע שִׁבְטָא דְאֶפְרַיִם בְּטוּרָא דְבֵית עֲמָלֵק:
Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.