תְּהִלִּים יג

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים (לחיצה להצגה או להסתרה)

א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃

אִבְּן עֶזְרָא למנצח, עד אנה - הטעם אם לא יהיה נושע מאויביו ידמה לעיני בני אדם, כי אלהיו שכחו, או לא ידע אשר קרהו.

ב עַד־אָנָה יְהוָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד־אָנָה תַּסְתִּיר אֶת־פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי׃

רַשִׁ״י עד אנה. ד' פעמים כנגד ארבעה גליות ובשביל כל ישראל נאמר:

מְצוּדַת דָּוִד עד אנה. עד מתי אהיה נד ומטולטל וכי תשכחני נצח:

מְצוּדַת צִיּוֹן עד אנה. עד מתי: נצח. לעולם:

ג עַד־אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם עַד־אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי׃

אִבְּן עֶזְרָא עד אנה - אחשוב ואשית עצות בנפשי, כל עת בעבור היגון שהוא בלבבי יומם בעבור שירום אויבי עלי.

מְצוּדַת דָּוִד אשית עצות. אשים עצות איך להמלט מן היגון אשר בלבבי כל היום:

ד הַבִּיטָה עֲנֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי הָאִירָה עֵינַי פֶּן־אִישַׁן הַמָּוֶת׃

רַשִׁ״י פן אישן המות. שהמיתה נקראת שינה וישנו שנת עולם (ירמיהו נ״א:ל״ט):

אִבְּן עֶזְרָא הביטה - כנגד תסתיר את פניך. פן אישן - שינת המות, כי השמות בכח הפעלים.

מְצוּדַת דָּוִד הביטה. ראה בעניי וענני: האירה עיני. להתחכם בעצה מועלת להנצל מיד האויב כי פן אהיה נלכד בידו ואישן שינת המות כי יאבד נפשי:

ה פֶּן־יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו צָרַי יָגִילוּ כִּי אֶמּוֹט׃

אִבְּן עֶזְרָא פן יאמר, יכלתיו - יכול פועל עומד, על כן כמו יכלתי לו, כמו ויזעקוך, ויזעקו אליך, או לך.

מְצוּדַת דָּוִד פן יאמר. אם לא למעני יעשה פן יאמר האויב יכלתיו ורמה ידי וצרי ישמחו כאשר אהיה נוטה ליפול בארץ:

מְצוּדַת צִיּוֹן יכלתיו. מל׳ יכולת וכח:

ו וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָמַל עָלָי׃

אִבְּן עֶזְרָא ואני - ואין לי חסד שאבטח בי, כי אם בחסדך ולמען זה הבטחון, יגל לבי.

מְצוּדַת דָּוִד ואני. מעולם כאשר בטחתי בחסדך היה לבי שמח בהישועה הבאה ממך: אשירה. גם עתה אשירה לה׳‎ כאשר יגמול עלי חסדו:

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.