א
תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּה־יְהוָה אָזְנְךָ עֲנֵנִי כִּי־עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי׃
אִבְּן עֶזְרָא
תפלה לדוד הטה ה' אזנך ענני כי עני - דרך צחות. ועני ואביון - בעיניו או כנגד מלכי הגוים, או התפלל זאת התפלה לפני מלכו.
ב
שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי־חָסִיד אָנִי הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ׃
רַשִׁ״י
כי חסיד אני. שאני שומע גדופי וחרפתי ויכולת בידי להנקם ואני שותק, כך הוא באגדת תהלים, ד"א פירשו רבותינו בברכות ולא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבין בכבודן ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא וכו':
אִבְּן עֶזְרָא
שמרה - יש אומרים: כי שמרה פעל עבר כמו:זכרה ירושלם,כי נפשי שמרה מה שראוי לשמור עד היותי חסיד. ויאמר רבי יהודה בן בלעם: כי הטעם שמור נפשי עד שאהי תמיד חסיד. והנכון: שמלת שמרה נפשי כמו: שמרה נפשי והצילני כי אני חסיד, ואיננו זר כי במזמור: זדים קמו עלי, גם הוא אמר:לא תתן חסידך, יגמלני כצדקי.
מְצוּדַת דָּוִד
כי חסיד אני. וזהו במה ששומע חרפתו ובידו לנקום נקם ומעביר על מדותיו: הושע וגו׳. מקרא מסורס והוא כמו אתה אלהי הושע עבדך הבוטח עליך:
ג
חָנֵּנִי אֲדֹנָי כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל־הַיּוֹם׃
רַשִׁ״י
כל היום. כל הגלות שהוא יום לאומות ולילה לישראל כך מפורש באגדת תהלים:
ד
שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃
אִבְּן עֶזְרָא
שמח - טעם אליך ה' נפשי אשא, כדרך: ואליו הוא נושא את נפשו.
ה
כִּי־אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב־חֶסֶד לְכָל־קֹרְאֶיךָ׃
אִבְּן עֶזְרָא
כי - טוב לטובים. וסלח - לחטאים. ורב חסד לכל קוראיך - כנגד: כי אליך אקרא כל היום.
ו
הַאֲזִינָה יְהוָה תְּפִלָּתִי וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי׃
ז
בְּיוֹם צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ כִּי תַעֲנֵנִי׃
אִבְּן עֶזְרָא
ביום - לא אקרא לנסותך ולא לשוא כי אני בצרה. וטעם כי תענני – שאדע דעת אמת כי תענני, בעבור שאין כמוך באלהים, ה' כדברי משה: כה' אלהינו בכל קראינו אליו.
ח
אֵין־כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃
רַשִׁ״י
ואין כמעשיך. המקדים עליונים לתחתונים:
מְצוּדַת דָּוִד
באלהים. הם שרי מעלה: ואין כמעשיך. אין בעולם מעשה נפלא כמעשיך:
ט
כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃
אִבְּן עֶזְרָא
כל - כאשר יראו הגוים שסבבוני כי אני בצרה גדולה כאשר יספרו לאחרים שהושעתני, כי אני עני ואביון, אז יבאו אליך הגוים לכבוד שמך.
י
כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃
רַשִׁ״י
ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך. עד שלא נבראו המלאכים נבראו השמים והארץ לפיכך יכבדו כל הגוים לשמך:
אִבְּן עֶזְרָא
כי - אז יספרו הגוים גדולתך ויכחשו אלהיהם ויודו כי אתה אלהים לבדך ואלהיהם אינם אלהים.
יא
הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ׃
אִבְּן עֶזְרָא
הורני - בראותי בדרך נבואה כי יענהו השם והוא מתחנן לתקן לו סבות ועלילות להוסיף ליראה את שמך. ומלת יחד – מגזרת יחיד, או חבר מגזרת יחד.
מְצוּדַת דָּוִד
אהלך. למען אלך גם אני באמתך ר״ל ללכת באמתך כמוך: יחד לבבי. עשה לי לב אחד ומחשבה אחת ליראה את שמך ולא אהיה תלוי ומסופק:
יב
אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכָל־לְבָבִי וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם׃
אִבְּן עֶזְרָא
אודך - על החסד שגמלתני הכתוב אחריו, הוסיף דוד במלת עצמו לעולם יותר מן הגוים שאמר עליהם ויכבדו והוסיף על הגוים המכבדים שמו מלת לעולם.
יג
כִּי־חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה׃
רַשִׁ״י
משאול תחתיה. דרך המנאפים להנתן בעומקה של שאול ומשם הצלתני שאמר לי נתן הנביא (שמואל ב י״ב:י״ג) גם ה' העביר חטאתך:
מְצוּדַת דָּוִד
גדול עלי. הגדלת עמי חסד: משאול תחתיה. הוא הגיהנם וזהו במה שבשרו ע״י נתן הנביא שנמחל לו העון דבת שבע:
יד
אֱלֹהִים זֵדִים קָמוּ־עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם׃
רַשִׁ״י
זדים קמו עלי. דואג ואחיתופל: ולא שמוך לנגדם. לא זכרו אשר ראו שמשחני שמואל על פיך:
אִבְּן עֶזְרָא
אלהים זדים - כנגד כי חסיד אני. ועריצים - כנגד כי עני ואביון.
טו
וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל־רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת׃
טז
פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה־עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן־אֲמָתֶךָ׃
רַשִׁ״י
לבן אמתך. בן האמה משפיל את עצמו לפני אדניו יותר ממקנת כסף שבן האמה יליד בית הוא וגדל בחיק אדוניו:
יז
עֲשֵׂה־עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי־אַתָּה יְהוָה עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי׃
רַשִׁ״י
עשה עמי אות לטובה. שיהא ניכר לאחרים שמחלת לי: ויראו שונאי. האות ויבושו, ולא שמע לו הקב"ה ליתן האות בימיו אלא בימי שלמה בנו כשדבקו השערים זה בזה ולא נפתחו עד שאמר (ד"ה ב ו') אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך:
אִבְּן עֶזְרָא
עשה - טעם אות שיפלא בעיני הרואים. ונחמתני - מהצרות שעברו עלי.
מְצוּדַת דָּוִד
אות לטובה. סימן להודיע לכל שחפץ אתה בטובתי: ויבושו. בראותם כי אתה עמדי: כי אתה וגו׳. ר״ל הלא מעולם עזרתני ונחמתני ע״י נתן הנביא בכפרת מחילת העון דבת שבע לזה שאלתי עשה לי גם אות לטובה להודיע לכל:
Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.