על פי המסורת היהודית כנסת הגדולה הייתה אספה של 120 סופרים, חכמים ונביאים ממנהיגי האומה היהודית בארץ ישראל, שהתקיימה כמוסד רוחני מכונן, בין תחילת ימי בית שני לבין התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, בערך במקביל לתקופת שיבת ציון והתקופה הפרסית בארץ ישראל. על אנשי כנסת הגדולה נמנו חגי, זכריה, מלאכי, דניאל, חנניה, מישאל ועזריה, עזרא הסופר, נחמיה, מרדכי וזרובבל.
According to Jewish tradition the Great Assembly was an assembly of possibly 120 scribes, sages, and prophets, which existed from the early Second Temple period to the early Hellenistic period, roughly coinciding with the Persian hegemony over the nation of Israel. The assembly's members, known as Anshei Knesset HaGedolah, traditionally included such figures as Haggai, Zechariah, Malachi, Ezra, Nehemiah, Daniel, Hananiah, Mishael, Azariah, Mordechai and Zerubbabel.
בוויקיפדיה: עברית · אנגלית — תקציר מוויקיפדיה, CC BY-SA