רבי נתנאל בן ישעיה, היה מגדולי רבני יהדות תימן הראשונים. רבי נתנאל היה פרשן מקרא והלכה. הוא חיבר את הפירוש "נור אלצ'לאם" על התורה. ספר זה נכתב מקצתו בערבית יהודית ומקצתו בעברית בסביבות שנת 1640 לשטרות. רובו ככולו של החיבור נתון להלך הרוח והמחשבה הפילוסופית הרציונלית שהתווה הרמב"ם, אם כי רבי נתנאל לא נמנע מלשלב בחיבורו רעיונות מחשבתיים שאינם מבית מדרשו של הרמב"ם אלא מתורתם של רבי יהודה הלוי והרמב"ן. גם מעט רעיונות הנראים קבליים הובאו בחיבורו אף כי בזמנו טרם נתפשטו בתימן ספרי חכמי הקבלה. בהקדמה לפירושו מודיע רבי נתנאל כי בחיבורו דברים המתאימים להמוני העם ודברים המתאימים לבעלי החכמה "ודברים שלא יתאימו למקצת בני אדם אז יחשבוהו כאילו לא נכתב והוא מה שהביאו בעלי הדרשות מדברים הנמנעים".
Nethanel ben Isaiah was a Yemenite Jewish rabbi, Biblical commentator and poet of the fourteenth century. He is best known as the author of a homiletic commentary on the Torah entitled Nur al-Zulm wa-Mashbah al-Hikm, translated into Hebrew as Sefer Me'or ha-Afelah.