Yoreh De'ah 353 שולחן ערוך, יורה דעה שנג

גודל הטקסט

א בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְגַלִּים פְּנֵי עֲשִׁירִים וּמְכַסִים פְּנֵי עֲנִיִּים, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁחִירִים בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת, וְהָיוּ עֲנִיִּים חַיִּים מִתְבַּיְּשִׁים. הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מְכַסִים פְּנֵי הַכֹּל.

ב אֵין מַנִּיחִין סֵפֶר תּוֹרָה עַל מִטָּתוֹ שֶׁל חָכָם.

S T BH

ג כְּבוֹדוֹ שֶׁל חָכָם לְהוֹצִיאוֹ דֶּרֶךְ הַפֶּתַח, וְלֹא לְשַׁלְשְׁלוֹ דֶּרֶךְ גַּגּוֹת; וּבְמִטָּה רִאשׁוֹנָה, וְלֹא לְשַׁנּוֹתוֹ מִמִּטָּה לְמִטָּה.

ד תִּינוֹק בֶּן ל' יוֹם, מוֹצִיאִים אוֹתוֹ בְּחֵיק לְבֵית הַקְּבָרוֹת, וְלֹא בְּאָרוֹן, וְנִקְבָּר בְּאִשָּׁה אַחַת וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים; אֲבָל לֹא בְּאִישׁ אֶחָד וּשְׁתֵּי נָשִׁים, מִשּׁוּם יִחוּד. וְאֵין עוֹמְדִים עָלָיו בְּשׁוּרָה, וְאֵין אוֹמְרִים עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים, וַאֲפִלּוּ אִם קִים לָן שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו.

S BH GRA

ה בֶּן ל' יוֹם גְּמוּרוֹת, יוֹצֵא בִּגְלוּסְקָמָא (פי' אָרוֹן וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן (בְּרֵאשִׁית נ, כו), ת"י וְשַׁוּוּן יָתֵהּ בִּגְלוּסְקָמָא נ"י) הַנִּטֶּלֶת בַּאֲגַפַּיִם (פי' נֶסֶר רָחָב, וּפי' אֲגַפַּיִם, זְרוֹעוֹת), וְעוֹמְדִין עָלָיו בְּשׁוּרָה, וְאוֹמְרִים עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים. בֶּן י"ב חֹדֶשׁ, יוֹצֵא בְּמִטָּה. וְכָל הַיּוֹצֵא בְּמַטָּה, רַבִּים מַצְהִיבִים עָלָיו; וְשֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא בְּמִטָּה, אֵין רַבִּים מַצְהִיבִים עָלָיו. וְכָל הַנִּכָּר לָרַבִּים, רַבִּים מִתְעַסְקִין בּוֹ; וְכָל שֶׁאֵינוֹ נִכָּר לָרַבִּים, אֵין רַבִּים חַיָּבִים לְהִתְעַסֵק בּוֹ.

S T

ו תִּינוֹק שֶׁמֵּת קֹדֶם שֶׁנִּמּוֹל, מוֹהֲלִין אוֹתוֹ עַל קִבְרוֹ, בְּלֹא בְּרָכָה, וְקוֹרִין לוֹ שֵׁם.

S

ז אֵין מוֹצִיאִין מֵת בְּמִטָּה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ קַיָּם.

GRA
נוֹשְׂאֵי כֵּלִים Commentaries
ש״ך Shach

סָעִיף ב

א סָעִיף ב אין מניחין וכו'. דוקא על מטתו אבל לפניו על גבי קרקע או ספסל משמע בטור לעיל סי' שד"מ מתשו' רב האי שמותר וכ"כ בפרישה:

סָעִיף ד

ב סָעִיף ד בחיק כו'. וכתוב בא"ז דהיינו דא"צ להוציא ואלא בחיק אבל אם רוצים להוציאו במטה הרשות בידם ומביאו הב"ח:

ג סָעִיף ד אבל לא באיש א' ושתי נשים. משום יחוד:

ד סָעִיף ד ואין עומדין כו'. פי' אין צריך לעמוד. רש"י וכ"כ העט"ז:

ה סָעִיף ד בשורה. ר"ל שהיה כל אחד אומר לו תתנחם:

סָעִיף ה

ו סָעִיף ה בגלוסקמא. פי' בנסר רחב שאינו ניטל אלא על הכתפים ואין צריך מטה גדול:

סָעִיף ו

ז סָעִיף ו מוהלין כו'. נתבאר לעיל ס"ס רס"ג:

ט״ז Taz

סָעִיף ב

א סָעִיף ב אין מניחין ס"ת על מטתו. בסימן שד"מ העתיק ב"י בשם ת"ה וז"ל ואם נפטר אדם גדול וחסיד ויחיד במקומו אל יהיה ס"ת בדבר זה מוטל אלא עומד בתיבה וכדומה לה עכ"ל:

סָעִיף ה

ב סָעִיף ה הניטלת באגפיים. פירוש בשני בני אדם דרך כבוד:

בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev

סָעִיף ב

א סָעִיף ב מטתו. אבל לפניו ע"ג קרקע או ספסל משמע בטור לעיל סימן שמ"ד מתשובת רב האי שמותר וכ"כ בפרישה עד כאן לשון הש"ך:

סָעִיף ד

ב סָעִיף ד בחיק. וכתב בא"ז דאם רצו להוציאו במטה הרשות בידן:

בִּיאוּר הַגְרָ״א Be’ur HaGra

סָעִיף ד

א סָעִיף ד ואפילו אי כו'. תוס' שם ד"ה ואין כו':

סָעִיף ז

ב סָעִיף ז (ליקוט) אין מוציאין. א"ר ספי"ב (ע"כ):

Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.

חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top