א אֵין מִתְקַשִּׁין עַל הַמֵּת יוֹתֵר מִדַּאי; וְכָל הַמִּתְקַשֶּׁה עָלָיו יוֹתֵר מִדַּאי, עַל מֵת אַחֵר הוּא בּוֹכֶה; אֶלָא שְׁלֹשָׁה יָמִים לִבְכִי, שִׁבְעָה לְהֶסְפֵּד, שְׁלֹשִׁים לְתִסְפֹּרֶת וּלְגִהוּץ.
ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאָר הָעָם. אֲבָל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, הַכֹּל לְפִי חָכְמָתָם; וְאֵין בּוֹכִים עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִל' יוֹם; וְאֵין מַסְפִּידִין עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִי"ב חֹדֶשׁ; וְכֵן חָכָם שֶׁבָּא שְׁמוּעָתוֹ לְאַחַר י"ב חֹדֶשׁ, אֵין מַסְפִּידִין אוֹתוֹ.
ג יוֹצְאִין לְבֵית הַקְבָרוֹת וּפוֹקְדִים עַל הַמֵּתִים שְׁלֹשָׁה יָמִים, שֶׁמָּא עֲדַיִן הוּא חַי.
ד כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים יִרְאֶה הָאָבֵל כְּאִלוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ בֵּין כְּתֵפָיו; מִשִּׁלֹשָׁה וְעַד שִׁבְעָה, כְּאִלוּ זָקוּף כְּנֶגְדּוֹ בְּקֶרֶן זָוִית; מִשִּׁבְעָה וְעַד שְׁלֹשִׁים, כְּאִלוּ עוֹבֵר לְפָנָיו בַּשּׁוּק; וְכָל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה הַדִּין מְתוּחָה כְּנֶגֶד אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה; וְאִם נוֹלָד בֵּן זָכָר בְּאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה, נִתְרַפֵּאת כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.
ה אֶחָד מֵהַחֲבוּרָה שֶׁמֵּת, תִּדְאַג כָּל הַחֲבוּרָה.
ו כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְאַבֵּל כְּמוֹ שֶׁצִּוּוּ חֲכָמִים, הֲרֵי זֶה אַכְזָרִי; אֶלָא יִפְחַד וְיִדְאַג וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְיַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.
א סָעִיף ב אין מספידין אותו. אפילו ביום שמועה:
ב סָעִיף ג ופוקדים על המתים כו'. כתב הפרישה זה היה דוקא בימיהם שהיו מניחין את המת בכוכין () [אולי שייך זה בסי' זה סעיף ד' עמ"ש ואם נולד בן זכר כו'. מראה כהן:] והיה אפשר לגלות את המת ולראותו וכתב עוד הדרישה בשם מהרש"ל אדם שמת לו מת ובתוך שלשים נולד לו בן אין עושין שמחה ומשתה ביום המילה רוקח עכ"ל וכמדומה שאין נוהגין כן:
א סָעִיף א יותר מדאי. עבה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל מ"ש בשם ס"ח אדם שמת בנו או בתו אל ינשק אותם. ונ"ל דדוקא לבנו ולבתו אסור אבל לשאר מתים מותר כדכתיב גבי יעקב ויבך עליו וישק לו:
ב סָעִיף ג ופוקדים. [עבה"ט בשם הפרישה ועי' בתשו' ח"ס סי' של"ח מ"ש בזה]:
ג סָעִיף ו כל מי שאינו. עי' בתשו' הרדב"ז ח"ג סי' תקצ"ה:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.