א ביום חמשים לספירת העומר הוא חג שבועות וסדר התפלה כמו בי"ט של פסח אלא שאומרים את יום חג שבועות הזה זמן מתן תורתינו ובמוסף מזכיר קרבנות המוספין וביום הבכורים וגו' עד ושני תמידין כהלכתן וגומרין ההלל ומוציאין ב' ספרים וקורין ביום הא' ה' בפרשת וישמע יתרו מבחדש השלישי עד סוף סדרא ומפטיר קורא בשני וביום הבכורים ומפטיר במרכבה דיחזקאל ומסיים בפסוק ותשאני רוח וביום השני קורין בפרשת כל הבכור עד סוף סדרא ומפטיר קורא כמו אתמול ומפטיר בחבקוק מן וה' בהיכל קדשו עד למנצח בנגינותי ונוהגין בכל המקומות לומר במוסף אחר חזרת התפלה אזהרות העשויות על מנין המצות וכל מקום ומקום לפי מנהגו:
א סָעִיף א ביום נ' לספירת העומר הוא חג השבועות וכו' וגומרין ההלל פשוט בערכין פ"ב (י.):
ב סָעִיף א ומ"ש וקורין חמשה כן קורין בי"ט כמו ששנינו פ' הקורא עומד (מגילה כא.):
ג סָעִיף א ומ"ש שקורין ביום הראשון בחדש השלישי ומפטירין במרכבה ביחזקאל וכן פרשת והפטרת יום שני הכל בפרק בני העיר (מגילה לא.): כתב האגור בסימן תרצ"ה כתב ר' ישעיה שאסור להתענות במוצאי חג שבועות אפי' בזמן הזה וזהו אסרו חג אמרה תורה עשו אסר לחג ובירושלמי קורא לאסרו חג בנה דמועדא פירוש בן המועד ואסור לומר צידוק הדין כי אם ביחיד ע"כ: וכן כתב ההריב"ח ז"ל בספר עין יעקב בפ"ב דחגיגה (יח:) אהא דמייתי התם מעשה ומת אלכסנדראי בלוד ובאו כל ישראל לספדו ולא הניחן ר"ט מפני שיום טבוח היה:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.