א כתב בה"ג נר של שבת ושל חנוכה ידליק של חנוכה ברישא דאי מדליק של שבת ברישא איתסר ליה לאדלוקי של חנוכה דהא קבליה לשבת והתוספות כתבו שאין הקבלה תלויה בהדלקה ויכול להדליק של שבת תחלה ואח"כ של חנוכה כל זמן שלא קבלו לשבת:
א סָעִיף א כתב בה"ג נר של שבת ונר של חנוכה ידליק של חנוכה ברישא וכו' הר"ן בפ' ב"מ כתב שהרמב"ן הקשה על דברי בה"ג והוא ז"ל השיב על דברי הרמב"ן והעמיד דברי בה"ג וכ"נ מדברי המרדכי שם אבל הרא"ש כתב שם דמשמע בגמרא שקבלת שבת אינה תלויה בהדלקת הנר וכתב רבינו ירוחם שכן עיקר וכן נראה שהוא דעת הרב המגיד שכתב בסוף הלכות חנוכה על דברי בה"ג וכבר השיבו עליו הרמב"ן והרשב"א ז"ל ואמרו שאין הדלקת שבת קבלה אוסרת והביאו ראיה לזה ולא מצאתי בדברי רבינו קבלה אוסרת בע"ש עכ"ל ובסי' רס"ג הארכתי בזה ולענין מעשה נראה לי דמדליק של חנוכה תחלה דאף לדברי החולקים על בה"ג אם רצה להדליק של חנוכה תחלה רשאי : וכתוב בתה"ד סימן ק"ב אע"פ שמדליק מבעוד יום מברכין עליה משום דאי אפשר בע"א חשובה הכשר מצוה והביא ראיה לדבר:
א סָעִיף א כתב בה"ג נר של שבת ושל חנוכה ידליק של חנוכה ברישא וכו' כ"כ לעיל בסימן רס"ג ונראה דדעת התו' אינו אלא לומר דאם הדליק של שבת תחלה יכול להדליק אח"כ של חנוכה לאפוקי מה"ג דאוסר אבל לכתחלה ודאי דגם התוס' מודים דיש להדליק של חנוכה תחלה א"נ סבירא ליה להתוספות כיון דאין קבלת שבת תלוי בהדלקה עדיף טפי להקדים של שבת דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ועוד דנר של שבת מצוה לאקדומי ונר של חנוכה מצוה לאחורי דמצותה מסוף שקיעה ומיהו העולם נהגו כבה"ג:
א ואין דבריו נראים בזו שהרי הרשב"א כתב בתשובה וכ"כ בתא"ו נ"ט ח"א דידליק של שבת תחלה דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם שמעינן דלמ"ד דהדלקה לא הוי קבלת שבת דידליק של שבת תחלה מיהו אנו נוהגים להדליק של חנוכה תחלה וכ"כ במנהגים שלנו:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.