א מי שהוחזק בשאר בשר דנין ע"פ חזקה זו אע"פ שאין שם ראיה ברורה שזה קרוב ומלקין וחונקין וסוקלין על חזקה זו כיצד הרי שהוחזק שזו אחותו או בתו או אמו ובא עליה בעדים ה"ז לוקה או נשרף או נסקל אע"פ שאין ראיה שזו אחותו או בתו או אמו אלא חזקה זו בלבד. איש ואשה שבאו ממדינת הים היא אומרת זה בעלי והוא אומר זו אשתי אם הוחזק בעיר ל' יום שהיא אשתו הורגין עליה משום אשת איש אבל תוך ל' יום אין הורגין עליה משום אשת איש:
א סָעִיף א מי שהוחזק בשאר בשר דנים ע"פ חזקה זו אע"פ שאין שם ראיה ברורה שזה קרוב ומלקין וחונקין וסוקלין על חזקה זו וכו' מימרא וברייתא בסוף קדושין (דף פ.) ופסק הרמב"ם בפ"א מהלכות איסורי ביאה:
ב סָעִיף א איש ואשה שבאו ממדינת הים וכו' אם הוחזק בעיר שלשים יום וכו' ממימרא דרב בב"ב (קסז) פסקה הרמב"ם בפ' הנזכר:
א סָעִיף א מי שהוחזק בשאר בשר וכו' נראה דבבא עם אשה ממ"ה ואומר שזו אחותו או בתו או אמו ובא עליה בעדים אפי' בתוך ל' יום נמי נידונין שהרי אף לאחר ל' יום אי אפשר שיהא שם ראיה ברורה אלא בחזקה בלבד א"כ כך לי תוך ל' כמו לאחר ל' וכיון שזה הודה שזו אחותו או בתו או אמו והיא אומרת שזה אחיה או בנה הודאת בעל דין כמאה עדים דמי ונידונין ע"פ חזקה זו אלא דבבאים ממ"ה וזה אומר זו אשתי וזאת אומרת זה בעלי ובא עליה איש אחר אין הורגים על חזקה זו לאותו שבא עליה אלא דוקא לאחר ל' יום דמצי לאשתמוטי ולמימר כי היה סבור שאינו אשתו אלא אחותו היא או אשה זולתה כי כל תוך ל' יום אינו מפורסם ואינה בחזקת שאשה זו אשתו של זה היא אבל האשה ודאי נהרגת על פי חזקה זו אפי' תוך ל' וכן פרש"י מלקין על החזקות על דבר שאנו מחזיקים כן ואפילו אין עדות בדבר עכ"ל פ"י יוחסין (דף פ) והכי מוכח מדקאמר עלה בגמרא כדרב יהודה אמר ר"י הוחזקה נדה בשכינותיה בעלה לוקה עליה משום נדה אלמא דלא מיירי הכא בחזקה דשלשים יום אלא במה שאנו מחזיקין שכך הוא דומיא לנדה דלפי שראו שכינותיה שכך היה מלובשת היום בגדי נדותיה לוקה עליה מיד מה שאין כן באיש ואשה שבאו ממדינת הים דלגבי אחר שיהא נהרג עליה בעינן ל' יום כדפי' כן נ"ל פשוט ועיין בתשובת מהרי"ק שורש פ"ז מחלק בין סוקלין ושורפין למלקין:
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.