Choshen Mishpat 302 — טור, חושן משפט שב
א אחד האיש ואחד האשה בדין השומרין בין שהיה הדבר השמור של האשה בין שהיה ביד האשה:
ב וכתב הרמב"ם קטן שהפקיד או השאיל לגדול נשבעין על טענתו ואני כתבתי למעלה בסימן צ"ו סברת א"א הרא"ש ז"ל שאין נשבעין על טענתו:
בֵּית יוֹסֵף Beit Yosef
סָעִיף א
א אחד האיש ואחד האשה בדין השומרים וכו' כן כתב הרמב"ם ז"ל בפרק ב' מהלכות שכירות וכתב ה"ה זה פשוט בהררה מקומות ואמרו פ"ק דב"ק (טו.) השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה וכמה מעשים בתלמוד בדיני שומרים בנשים עיין בכתבי מהר"ר איסרלן סימן רי"ג: טור סָעִיף א
סָעִיף ב
ב וכתב הרמב"ם קטן שהפקיד או השאיל לגדול נשבעין על טענתו בפרק ב' מהלכות שכירות ובפ"ה מהלכות טוען וכתב ה"ה זה דעת הרב ן' מיגא"ש ז"ל בפירושיו פרק שבועת הדיינים דכי תנן אין נשבעין על טענת קטן דוקא שבועות שהן באות מחמת טענה אבל שבועה שהיא באה על שמא כיון ששמר לקטן נתחייב לו שבועת השומרים אבל הרמב"ן והרשב"א והרבה מהמפרשים חלוקים עליו ואמרו שד"ת אין נשבעין לקטן והביאו לזה ראיות ומ"מ יש שהורו שנשבע הוא שבועת היסת על ידי קטן שלא כדברי הראב"ד בהשגות שכתב שאפי' היסת אינו נשבע עכ"ל בפ"ב מהלכות שכירות ובפ"ה מהלכות טוען וז"ל בהשגות כתב הר"א דקטן הבא בטענת אביו מחמת שמירה שנמסר החפץ ליד השומר בחיי אביו הרי שומר זה נשבע על זה ואין זה עיקר אלא בכל גווני אין שבועת התורה על ידי קטן אבל שבועה של דבריהם יש וכן עיקר עכ"ל: ומה שאמר ואני כתבתי למעלה בסימן צ"ו סברת א"א הרא"ש ז"ל שאין נשבעין על טענתו נתבאר שם : דין המקבל עקרונות מן הנשים ומן העבדים ומן הקטנים בטור א"ה סימן פ"ו: טור סָעִיף ב
ב״ח Bach
סָעִיף א
א אחד האיש ואחד האשה בדין השומרים וכו'. אף על גב דממעטינן מאיש אל רעהו ולא להקדש ולא אחרים פי' עכו"ם אפ"ה לא אימעוט אשה ולפיכך בין איש לאשה ובין אשה לאיש הוי בכלל איש אל רעהו וכ"כ הרמב"ם בפ"ב משכירות: טור סָעִיף א
סָעִיף ב
ב ומ"ש וכתב הרמב"ם קטן שהפקיד וכו'. ג"ז שם ולעיל בסי' צ"ו נתבאר מחלוקת זו: טור סָעִיף ב
דַּרְכֵי מֹשֶׁה Darkhei Moshe
סָעִיף א
א כתב ב"י סימן ט"ו מתשובת הרשב"א השוכר את הקטן ומעבב שכירותו מוציאין מידו בב"ד אע"ג דאינו בדין השומרים מ"מ מה שהוא שלו בין שהיה שלו בין שהרויח בשל אחרים בשכירותו הרי הוא שלו גמור עכ"ל: טור סָעִיף א
פְּרִישָׁה Prisha
סָעִיף א
א אחד האיש ואחד האשה כו' כ"כ הרמב"ם בפ"ב מהל' (שטרות) [שכירות] וכ"כ המ"מ אע"ג דכתיב כי יתן איש אל רעהו וגו' אפ"ה השוה בכל התורה האשה לאיש: טור סָעִיף א
סָעִיף ב
ב וכתב הרמב"ם כו' שם ובפ"ה מטוען כ"כ וז"ל המ"מ פ"ה מה' טוען דכי תנן אין נשבעין על טענת קטן דוקא שבועות שהן באות מחמת טענה אבל שבועה שהיא באה על שמא נתחייב גם לקטן עכ"ל. דין המקבל פקדונות מן העבדים ומן הנשים ומן הקטנים ע' בטור א"ע סימן פ"ו: טור סָעִיף ב
Hebrew text: Tur (Vilna, 1923), Public Domain.