Sefer HaChinukh 202 — סֵפֶר הַחִנּוּךְ רב

א עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה – שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אָחִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח טז) עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה. וְאֶחָד אָחִיו מֵאָבִיו לְבַד אוֹ מֵאִמּוֹ לְבַד, וּבֵין מִן הַנִּשּׂוּאִין וּבֵין מִן הַזְּנוּת אִשְׁתּוֹ עֶרְוָה עָלָיו, שֶׁאָחִיו נִקְרָא מִכָּל מָקוֹם. וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵרְסָהּ נִקְרֵאת אֵשֶׁת אָח וַאֲסוּרָה, וְכָל שֶׁכֵּן אַחַר שֶׁנְּשָׂאָהּ, וּבֵין בְּחַיֵּי אָחִיו וּבֵין אַחַר מוֹתוֹ הִיא אֲסוּרָה עָלָיו מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח, חוּץ מֵאֵשֶׁת אָח שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בֵּן שֶׁהַתּוֹרָה צִוְּתָה עַל זוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה הָאָח, וְזֹאת הִיא מִצְוַת יִבּוּם כְּמוֹ שֶׁנְּפָרֵשׁ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם (מצוה תקצח).

ב וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְשָׁכַב אֶת אֵשֶׁת אָחִיו חַיָּב כָּרֵת אִם הָיָה מֵזִיד, וְאִם שָׁגַג חַיָּב לְהָבִיא חַטָּאת קְבוּעָה. וְזֶה יִהְיֶה אַחַר מוֹת אָחִיו וְנִשְׁאֲרוּ לוֹ בָּנִים, אוֹ אַחַר שֶׁגֵּרְשָׁהּ, שֶׁאִלּוּ בְּחַיָּיו בְּעוֹדָהּ תַּחְתָּיו, יָדוּעַ הוּא שֶׁדִּין הַשּׁוֹכֵב אֶת אֵשֶׁת אִישׁ מִיתָתוֹ בְּחֶנֶק. וְאֵין בְּאִסּוּר אֵשֶׁת אָח מָקוֹם לְאִסּוּר שְׁנִיּוֹת.