Sefer HaChinukh 565 — סֵפֶר הַחִנּוּךְ תקסה

א שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לְהַר הַבַּיִת – שֶׁנִּמְנַע כָּל טָמֵא (עי' ספהמ"צ להרמב"ם ל"ת עח) מֵהִכָּנֵס בְּמַחֲנֵה לְוִיָּה שֶׁדִּמְיוֹנָהּ לְדוֹרוֹת הַר הַבַּיִת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כג יא) כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּפְסָחִים (סח, א) וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה זוֹ מַחֲנֵה שְׁכִינָה, לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה זוֹ מַחֲנֵה לְוִיָּה. מַתְקֵף לַהּ רָבִינָא, וְאֵימָא אִידִי וְאִידִי בְּמַחֲנֵה שְׁכִינָה, וְלַעֲבֹר עָלָיו בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה? אִם כֵּן נִכְתֹּב קְרָא לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ, כְּלוֹמַר שֶׁאִם כֵּן דִּבְמַחֲנֶה אַחַת לְבַד יְדַבֵּר, הָיָה לוֹ לוֹמַר לֹא יָבֹא תּוֹכָהּ, שֶׁכְּבָר הִזְכִּיר מַחֲנֶה בְּרֹאשׁ הַכָּתוּב, הַמַּחֲנֶה לָמָּה לִי? לִתֵּן לוֹ מַחֲנֶה אַחֶרֶת, כְּלוֹמַר מִשֶּׁהִזְכִּיר מַחֲנֵה פַּעַם אַחֶרֶת לְמַחֲנֶה אַחֵר רָמַז הַכָּתוּב, וְהִיא מַחֲנֵה לְוִיָּה, שֶׁלֹּא יָבוֹא בָּהּ כָּל טָמֵא.

ב מִשָּׁרְשֵׁי הַרְחָקַת הַטֻּמְאָה מִמְּקוֹם הַקֹּדֶשׁ, כָּתַבְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים בְּסִפְרִי (מצוה שסב).

ג דִּינֵי הַמִּצְוָה. מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן מִמַּסֶּכֶת כֵּלִים [הלכות ביאת מקדש פ"ג].

ד וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס טָמֵא, בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה, בְּהַר הַבַּיִת אֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ויקרא כו, לא) וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם. וְדָרְשׁוּ בּוֹ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגלה כח, א) קְדֻשָּׁתָן עֲלֵיהֶם אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵן שׁוֹמֵמִין, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה (מצוה קפד, שסג).