א ׳מלא׳. זה השם משתתף. יעשוהו בעלי הלשון בגשם שיבוא בגשם וימלאהו: ״ותמלא כדה״, ״מלא העומר ממנו״ – וזה הרבה. ויעשה הדבר בענין תום זמן אחד משוער והשלמתו: ״וימלאו ימיה״, ״וימלאו לו ארבעים יום״. ויעשה בענין השלמות בחשיבות והתכלית בה: ״ומלא ברכת יי״, ״מילא אותם חכמת לב״, ״וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת״.
ב ומזה הענין נאמר: ״מלא כל הארץ כבודו״ – ענינו: כל הארץ תעיד על שלמותו – כלומר: תורה עליו. וכן אמרו: ״וכבוד יי מלא את המשכן״. וכל ׳לשון מליאה׳ שתמצאה מיוחסת לאלוה היא מזה הענין – לא שיש שם גוף ימלא מקום. אלא אם תרצה שתשים ׳כבוד יי׳ – האור הנברא אשר יקרא ׳כבוד׳ בכל מקום והוא אשר ׳מלא את המשכן׳ – אין הזק בזה.
Hebrew text: Moreh Nevuchim (Ibn Tibbon translation), Public Domain.