Mikeitz — מִקֵּץ

א הלכות מוקצה ונולד בשבת רבים המה ואזכיר פה מקצתם בס"ד והוא כל כלי שמלאכתו להיתר דהיינו מיוחד לתשמיש המיוחד בשבת כגון כוס וקערה וכיוצא בהם מותר לטלטלו אפילו שלא לצורך גופו או מקומו אלא לצורך הכלי עצמו שחושש עליו שלא ישבר ויגנב ומטלטלו להצניעו אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטל שום כלי אע"פ שמלאכתו להיתר ודלא כהרב תוספת שבת וחס"ל דכתבו כוסות וקערות וכיוצא מותר לטלטלם אפילו שלא לצורך כלל דהעיקר להלכה הוא כסברת האסורים וכן נראה דעת מר"ן ז"ל ולכן אדם היושב על השלחן שעליו קערות וכוסות וסכין ומזלג אסור לטלטל אחד מכלים אלו מכאן לכאן אם אין לו צורך בטלטול זה כלל כי אם רק ידיו עסקניות הם בעסק שלא לצורך כיון דאין לו הפרש בין אם קערה זו מונחת בצד זהה או בצד אחר אבל אם יש לו צורך בכך שבזה יהיה סידור השלחן יפה יותר חשיב זה לצורך וכן אדם יושב בחדר זה ושללח את המשרת להביא לו כלי מחדר השני ואח"ך נמלך ורצה שיביאו לו כלי אחר או כגון שטעה השליח ולא הביא לו אותו הכלי ושלחו עוד הפעם אסור לטלטל כלי הראשון להחזירו לחדר ראשון אם אין לו צורך בזה כלל משום שמירת הכלי דיאן לו הפרש בין אם ישאר הכלי מונח כאן היום בין אם יחזירוהו היום לחדר ראשון וכן כל כיוצא בזה. בד"א בכלים וחפצים אבל מיני אוכלים ומשקים וכל מיני ספרים שמותר לקרות בהם מותר לטלטם אפילו שלא לצורך כלל ואפילו שלא הזמינם לא בדיבור ולא במחשבה נמי מותר דלא גזרו חז"ל למגדר מלתא שלא יטלטלו אלא רק בכלים וחפצים אבל אוכלים ומשיקם וספרים לא היו בכלל גזרה זו ומכל מקום מותר לישא הסכים בחיקו אף כשהולך לבית הכנסת בעיר שיש בה עירוב אע"פ שאינו צריך לסכין בבית הכנסת אפשר שיצטרך לה אחר שיצא מבית הכנסת דלא אסרו חז"ל טלטול שלא לצורך אלא כשאין לו צורך בזה כלל כל היום אבל אם צריך להשתמש בו בשבת והוא נושאו אצלו כדי שיהיה מוכן ומזומן לו כשיצטרך אליו חשיב זה לצורך ושרי ומיהו אם אחר שגמר סעודה שלישית ואין בדעתו לאכול עוד והוא הולך לבית הכנסת מבע"י כדי להתפלל ערבית אסור לטלטל הסכין בחיקו דהא אין לו עוד צורך בה באותו היום שכבר קרב הערב ורק אם נושאה כדי שלא תגנב שרי וכנז"ל ועיין מחצית השקל סי' ש"ח ס"ק ט' יע"ש.

ב התפילין אסור לטלטלם ואם רוצה לישב במקומן או כדי שלא יטנפו או שאר בזיון שרי לטלטלם ואם יש לו כיס שיש בו ציצית וגם יש בו כיס תפילין ובא ביום שבת להוציא הציצית ויצא עמו גם כיס התפילין יטלטל התפילין ע"מ לישב במקומו וישב במקומו ובמגילת אסתר יש פלוגתא ויש להורות כסברת המתירין.

ג כלי שמלאכתו לאיסור ר"ל שמיוחד למלאכה האסורה בשבת אינו מותר לטלטלו אלא רק לצורך גופו כגון קורנס לפצוע בו אגוזים וקרדום לחתוך בו דבלה או לצורך מקומו דהיינו שצריך להשתמש במקום שאותו הכלי מונח שם ואז מותר לו לטלטלו משם ולהניח בכל מקום שיצרה אבל שלא לצורך גופו או מקומו אלא מטלטלו מפני שירא בן ישבר או יגנב או מחמה לצל אסור ואע"פ שאמרנו דלצורך מקומו מטלטלו ומניחו בכל מקום שירצה עכ"ז אם היה נוטלו ביד זו אסור ליתנו בדרך הילוכו ביד שניה דזה מקרי טלטול חדש וכנז' בפסוקים ז"ל.

ד קדרה או שאר כלים שמבשלים בו אף על פי דלפעמים נותנים בה פירות ומשתמשין בה שאר תשמיש של היתר לא מיקרי כלי שמלאכתו להיתר דהדין הוא שהולכין בהם אחר רוב תשמישן וכיון דזו הקדרה רוב תשמישה הוא מלאכה האסורה בשבת אין מטלטין אותה אלא רק צור גופה או מקומה אבל אם היא ריקנית ומטלטלה מחמה לצל או כדי שלא תשבר או תגנב אסור ועיין מש"ז סי' ש"ח.

ה סכין של שחיטה או של מילה או אזמל או של ספרים וסכין של סופרים שמיוחד לתיקון הקולמוסים כיון שמקפידין שלא לעשות בהם תשמיש אחר אסור לטלטלם אפילו לצורך גופן ומקומן ואפילו תחובין בנדן עם שאר סכינים אסור לטלטל הנדן אע"פ שהוא בסיס לאיסור ולמותר והוא הדין לקרונס של בשמים שמקפידין עליו שלא יתלכל אבל אם יחדם כל אחד מאלו הנזכרים מערב שבת למלאכת היתר מותר וככן נייר חלק אם הוא חשוב מאד שהוא מיוחד לכתוב בו אגרות דוקא ואין משתמשין בו תשמיש אחר לכרוך בו איזה דבר -דינו ככלים הנז' ואסור לטלטלו.

ו כל מאכלים שאסורים בהנאה כגון בשר בחלב וערלה וכיוצא שאינו יכול להאכילם גם לכלבים אסור לטלטלם אפילו לצורך גופן ומקומן וכן הוא הדין ביין נסך אפילו סתם יינם שאיסורו מד"ס דכל אלו מוקצים מחמת גופן ואסור לטלטלם בכל אופן אבל מאכלים שאסורים באכילה ומותרים בהנאה כגון נבלות וטרפות או בשר עוף בחלב וכיוצא בזה כיון שהם עומדים להאכילן לכלבים מותר לטלטלם כשאר מאכלי בהמה וביצה שנולדה בשבת וכן חלב שנחלב בשבת ופירות שנתלשו בשבת וכיוצא בזה שהם עומדים למאכל אדם שאסורין לאדם בו ביום בלבד אע"פ שיכול להאכילם לכלבים או לנכרים כיון שאין עומדים לכך אלא לאכילת אדם אחר שבת הרי זה אסור לטלטלם בשבת אפילו לצורך גופן ומקומן וכן הוא הדין טבל שאסור לאדם בשבת מחמת שאינו יכול לתקנו בשבת כיון דהוא מוכן לאדם כי תיכף אחר שבת מתקנו ואוכל אותו ה"ז מקצה מחמת גופו ואסור לטלטלו בשום אופן ואע"פ שאיסור תיקונו בשבת אינו אלא מד"ס ומיהו דבר שנמשך איסור אכילתו לאדם גם בחול כגון החדש אע"פ שיש לו היתר לאדם אח"ז מותר לטלטלו לצורך מקומו או ליתנו לבהמות או לנכרים כיון שנמשך איסורו לאדם זמן הרבה.

ז כל דבר שאין תורת כלי עליו ואינו מאכל אדם ולא מאכל בהמה כגון אבנים ומעות ואפילו שהוא דבר שראוי להשתמש בו דבר המותר בשבת כגון אבנים שראויין לפצוע בהם אגוזים וצרורות שראויין לכסות בהם כלים וכיוצא בהם כיון שאין תורת כלי עליהם ה"ז מוקצה מחמת גופו ואסור לטלטלם אילו לצורך גופן ומקומם ואם יחדם לטלטלם לאיזה תשמיש ה"ז הוריד תורת כלי עליהם אע"פ שהם כבדים וגדולם הרבה שצריך להם עשרה בני אדם לטלטלם.

ח כלים העומדים לסחורה אע"פ שאין רגילין להשתמש בהם שום תשמיש מכל מקום אם אינו מקפיד עליהם מלהשתמש בהם אין להם דין מקוצה לאוסרן בטלטול יען כיון דאינו מקפיד מלהשתמש בהם הרי זה לא הסיח דעתו מהם לגמרי מלהשתמש בהם אבל אם מקפיד עליהם מלהשתמש בהם תשמיש אחר כדי שלא יפחתו דמיהם ונתנם לאוצר הרי אלו מוקצין ואסורין בטלטול אפילו לצורך גופן ומקומן וכ"ש לצורך עצמן מחמה לצל כיון דמקפיד עליהם וגם נתנם לאוצר מיהו כלים העומדים לסחורה ודמיהם יקרים אע"פ שלא נתנם לאוצר אסור לטלטלם אא"כ יחדם מבע"י לתשמיש וכתבי הקודש ואוכלים ומקשקין אע"פ שמיוחדים לסחורה ולא הזמינם מבע"י לא במחשבה ולא בדיבור מותר לטלטלם.

ט דבר שאינו כלי אלא שיש עליו תורת כלי מחמת שראוי להשתמש בו איזה תשמיש בשבת כגון גיזין של צמר שראויין להסמך ולשבת עליהם וכיוצא בזה אם הכניסם לאוצר לסחורה ביטל תורת כלי מעליהם ואסור לטלטלם אע"פ שאינו מקפיד עליהם מלהשתמש בהם אא"כ חזר ויחדם לתשמיש לעולם.

י כל הכלים שנשברו אפילו שנשברו בשבת מותר לטלטל שבריהם אם ראויים לשום מלאכה כגון לכסות בהם החבית או פי הפך וכיוצא אבל אם אין ראויים לשום מלאכה אסור לטלטלם ואם נשברו במקום שיכולין להזיק כגון שהם כלי זכוכית מותר לפנות השברים כדי שלא יזוקו בהם אך שברי כלי חרס שאין מזיקין להדורס עליהם אסור לפנותם ואע"פ שבני אדם דורסים עליהם ועי"כ משתברים יותר ע"י דריסה אין בכך כלום כי הוא דבר שאינו מתכוין והא דאמרינן דמותר לטלטל השברים אם ראויים לשום מלאכה היינו דוקא כלי שנשבר כולו אבל אם לא נשבר כולו אלא רק חתיכה ממנו ועדיין הכלי משמש תשמישו הראשון אין חתיכה זו של השבר מותרת בטלטול אא"כ היא עצמה עדיין ראויה קצת לתשמישה הראשון אבל אם אינה ראוייה לתשמישה הראשון אע"פ שראויה לתשמיש אחר כגון לכסות בה כלי וכיוצא הרי זה אסור לטלטלה דמקרי נולד כיון דנשברה מן הכלי בשבת עצמו ולכן אם נשברה בחול אז מותר לטלטלה בשבת אם ראויה לשום תשמיש אע"פ שאין ראויה לתשמישה הראשון ואע"פ שעתה בשבת אין לו צורך להשתמש בה עכ"ז כיון דהיא ראויה לאיזה תשמיש מותר לטלטלה ורק אם זרקה לאשפה מבע"י אסור לטלטלה בשבת אע"פ שראויה לשום תשמשי דכיון דזרקה לאשפה ביטלה מתורת כלי ונאסרה בטלטול לכל אדם אפילו לעניים דאזלינן בזה בתר הבעלים מיהו זה דוקא אם זרקה לאשפה מבע"י אבל אם זרקה לאשפה בשבת מותר לטלטלה הואיל והיה עליה תורת כלי בבין השמשות שהוא תחילת כניסת שבת.

יא לא אמרו כל שראוי לכסות בו כלי יש תורת כי עליו אלא רק בשברי כלים הואיל והיה עליהם כבר תורת כלי כשהיו שלמים ולכך גם אחר נשברו לא פקע מהם תורת כלי אם הם ראויים לתשמיש של כסוי וכיוצא אבל צרורות או אבנים וחתיכת עץ וכיוצא אשר מעיקרן לא היה עליהם תורת כלי גמור אע"פ שראויים לתשמיש לכסות בהם כלים לא יהיה עליהם בשביל זה תורת כלי ולכן כל שלא יחדם מבע"י לתשמיש זה אסור לטלטלם אפילו לצורך גופם ומקומם וכאשר כתבנו לעיל.

יב מחט שלימה שקורין בערבי איבר"י שמלאכתה לאיסור לתפור בה מותר לטלטלה בשבת כדי לחצוץ בה שיניו או ליטול בה הקוץ כדין כלי דמלאכתו לאסור דמותר לטלטלו לצורך גופו כמ"ש לעיל ובלבד שיזהר שיטול הקוץ בנחת שלא יוציא דם דיש בזה איסור חובל ואם א"א להוציא הקוץ בלתי הוצאת דם אסור אע"פ שאינו מתכוין משום פסיק רשיה ולא ימות בד"א במחט שלמה שיש תורת כי עליה אבל אם ניטלל חודה או נפגם חור שלא שאינה ראויה למלאכה הרי בטל תורת כלי מעליה ועומדת לזריקה ואסור לטלטלה כדי ליטול קוץ או לחצוץ שיניו ורק אם יחדה מבע"י לתשמשי זה נעשה עליה תורת כלי ומותר לטלטלה .

יג שיורי מחצלאות שבלו אע"פ שאין ראויים לישב עליהם מותר לטלטלם דלא נפקע שם כלי שהיה עליהם תחלה הואיל דגם עתה ראויים לכסות בהם טנף ואם זרקם לאשפה מבע"י אסור לטלטלם ומטלניות שהם שיורי בגדים שבלו אם אין בכל אחת מהם ג' אצבעות על ג' אצבעות אסור לטלטלן מפני שאין ראוין לא לעניים ולא לעשירים ואם יש בהם שלשה אצבעות על שלשה אצבעות והם של עני אם לא זרקם לאשפה מותרים כל העניים שבעולם לטלטלם דראויות להם לעשות טלאי בבגדיהם אבל העשירים אסור לטלטלם אא"כ היא ג' טפחים על ג' טפחים דאז היא ראויה גם לעשירים מיהו אם העשיר יושב בביתו של אותו עני בעל המטלית אז אפילו אם היא רק שלשה אצבעות על שלשה אצבעות דאינה ראויה לעשירים מותר אותו עשיר לטלטלה יען דהוא נגרר אחר בעה"ב שהוא עני שראוייה לו דנמצא ראוייה זו באותו הבית ואם המטלית היא פחות משלשה טפחים על שלשה טפחים והיא של העשיר דאינה ראוייה לו אז היא מוקצת גם לעניים דאזלינן בתר הבעלים וחשבינן לה כאלו נזרקה לאשפה וחתיכת טלית של מצוה אע"פ שהיא גדולה אסור לטלטלה מפני שאין משתמשים בה תשמיש של חול.

יד מותר להעביר מעל השלחן פירורין שאין ראויין אלא לבהמה ולעוף וכן מותר להעביר עצמות וקליפין הראויים לבהמה אבל קליפי אגוזין ושקדים וכיוצא שאין ראויים לבהמה אסור להעבירם ולטלטלם בידיו או ע"י כלי וגם אסור לטלטל השלחן בעודם עליו כדי לנערו בחוץ כיצד יעשה יטלטל השלחן כשיש עליו חתיכת פת וינערו בחוץ לפי שקליפין אלו בטלים לגבי הפת וכיון שהפת עודנו על השלחן יוכל לטלטל השלחן ואם הוא צריך למקום השלחן ה"ז מטלטלו ומנערו בחוץ אע"פ שאין עליו פתח אלא קליפין אלו לבדם ובסה"ק מקבציאל העליתי בס"ד דדוקא לגבי פת בטלין קליין או אבל לגבי קליפין ועצמות שראוים למאכל בהמה דוקא לא בטלי.

טו העצמות אע"פ דמותר לטלטלם משום דחזו לכלבים היינו דוקא במקום דשכיחי כלבים אבל במקום דלא שכיחי כלבים כגון שהולך בספינה או בשיירה במדבר אסור לטלטלם וגרעיני מרים בעירנו מאכילים אותם לבהמות דאוכלים אותם העזים לכך מותר טלטלם וקליפי בצים אסורים בטלטול אע"פ דאומרים דאוכלים אותם התרנגולים לא מהני זה חדא די"א שאין אוכלים אלא קליפי ביצים שאינם מבושלים ולא המבושלים ועוד אע"פ דאומרים דאוכלים אותם התרנגולים לא מהני זה חדא די"א שאין אוכלים אלא קליפי בצים שאינם מבושלים ולא המבושלים ועוד אע"פ שאוכלים אותם מזיקי להו ,ובעה"ב קפיד ואינו רוצה שיאכלו אותם ,ולכן אסורים בטלטול ,ודמי זה לדין בשר דג שאינו מלוח דאסור לטלטלו אף על פי דחזי לחיה ובהמה מפני דהאדם קפיד שלא יאכיל דבר הראוי לאדם לבהמה וחיה והוא הדין הכא כך העליתי בסה"ק מקבציאל בס"ד.

טז כל דבר שאסור לטלטלו אסור ליתנו בתוך כלי משום דהוי מבטל כלי מהיכנו ולכן אסור להניח כלי על השלחן כדי להניח בו קליפי ביצים או קליפי אגוזים וכיוצא שאין ראויים למאכל אדם ודוקא אם כלי זה הוא ריקן שאין בו דבר הראוי למאכל אדם.