Yevamot 79b — יבמות עט:

Talmud Bavli · Seder Nashim · Masechet Yevamot — the complete daf with Rashi and Tosafot woven into the sugyot; the Rif and the Rosh linked below.

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת Tosafot Rishonim רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

א בימי רבי בקשו להתיר נתינים אמר להם רבי חלקנו נתיר חלק מזבח מי יתיר

רַשִׁ״י חלקנו נתיר דיכולין בית דין להתיר ולהפקיר חלקם של ישראל דקי"ל (לקמן יבמות דף פט: ) הפקר בית דין היה הפקר

ב ופליגא דר' חייא בר אבא דאמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן חלק עדה לעולם אסור חלק מזבח בזמן שבית המקדש קיים אסור אין בית המקדש קיים שרי:

רַשִׁ״י ופליגא דר' חייא האי דקאמר חלק המזבח מי יתיר ואע"ג דמזבח בימי רבי לא הוה קאמר דחלק מזבח אסור פליגא דרבי חייא חלק עדה לעולם אסור עד שיתירוהו מתני' והסריס לא חולץ כו' דכתיב לא ימחה שמו מישראל פרט לסריס ששמו מחוי

ג מתני׳ אמר רבי יהושע שמעתי שהסריס חולץ וחולצין לאשתו והסריס לא חולץ ולא חולצין לאשתו ואין לי לפרש

רַשִׁ״י ואין לי לפרש איני יודע אי זה סריס בן חליצה ואי זה פטור

ד א"ר עקיבא אני אפרש סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו מפני שהיתה לו שעת הכושר סריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו מפני שלא היתה לו שעת הכושר

רַשִׁ״י סריס אדם שנסתרס לאחר שנולד סריס חמה ממעי אמו סריס אדם הואיל והיתה לו שעת הכושר ור"ע היא

ה ר' אליעזר אומר לא כי אלא סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו מפני שיש לו רפואה סריס אדם לא חולץ ולא חולצין לאשתו מפני שאין לו רפואה

ו העיד ר' יהושע בן בתירא על בן מגוסת שהיה בירושלים סריס אדם ויבמו את אשתו לקיים דברי ר"ע

רַשִׁ״י לקיים דברי ר"ע עדות זו של רבי יהושע ב"ב לקיים דברי ר"ע העיד

ז הסריס לא חולץ ולא מייבם וכן איילונית לא חולצת ולא מתייבמת

ח הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה בעלה פסלה מפני שהיא בעילת זנות וכן איילונית שחלצו לה אחין לא פסלוה בעלוה פסלוה מפני שבעילתה בעילת זנות:

רַשִׁ״י לא פסלה מן הכהונה שאין חליצתן חליצה בעילת זנות שאסורה לו משום אשת אח שלא במקום מצוה גמ' כחייבי כריתות דמי דא"ר עקיבא בהחולץ (לעיל יבמות מט.) יש ממזר מחייבי לאוין וסריס אדם מחייבי לאוין הוא דכתיב (דברים כ״ג: ב׳) לא יבא פצוע דכא והיכי קאמר ר"ע סריס [חולץ] את אשת אחיו הא לא רמיא קמיה ואבראי קיימא כחייבי כריתות וקאי עלה באיסור אשת אח

ט גמ׳ מכדי שמעינן לר"ע דאמר חייבי לאוין כחייבי כריתות דמו וחייבי כריתות לאו בני חליצה וייבום נינהו

י אמר ר' אמי הכא במאי עסקינן כגון שנשא אחיו גיורת ור"ע סבר לה כר' יוסי דאמר קהל גרים לא אקרי קהל

יא אי הכי יבומי נמי מייבם אין הכי נמי ואיידי דאמר ר' יהושע חולץ אמר איהו נמי חולץ

רַשִׁ״י ואיידי דאמר ר' יהושע חולץ דלרבי יהושע יבומי לא דאית ליה קהל גרים מיקרי קהל ומיהו מיחלץ חלצה דחייבי לאוין לר' יהושע בני חליצה נינהו

יב דיקא נמי דקתני העיד ר' יהושע בן בתירא על בן מגוסת שהיה בירושלים סריס אדם ויבמו את אשתו לקיים דברי ר"ע ש"מ

רַשִׁ״י דיקא נמי דלר' עקיבא יבומי נמי שרי דקתני וכו' ויבמו את אשתו

יג מתיב רבה פצוע דכא וכרות שפכה סריס אדם והזקן או חולצין או מייבמין כיצד מתו ולהם נשים ולהם אחין ועמדו אחין ועשו מאמר בנשותיהן ונתנו גט או שחלצו מה שעשו עשו ואם בעלו קנו

רַשִׁ״י זקן נקט ליה בהדי הנך משום דדמי להו דהיתה לו שעת הכושר והשתא פסק מלידה ונתנו גט כלומר או נתנו לה גט מה שעשו עשו וצריכות גט למאמרן או אם נתנו גט אסורין שוב לייבמן

יד מתו אחין ועמדו הן ועשו מאמר בנשותיהן ונתנו גט או חלצו מה שעשו עשו ואם בעלו קנו ואסור לקיימן משום שנאמר (דברים כג, ב) לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה' אלמא בקהל עסקינן

רַשִׁ״י ואסור לקיימן לאו אזקן קאי

טו אלא אמר רבה כגון שנפלה לו ולבסוף נפצע

רַשִׁ״י שנפלה לו והוזקקה לייבום ולבסוף נפצע דהשתא בעיא חליצה לאפקועי זיקה דרבן גמליאל בפרק ב"ש בגדולה שנפלה לפני בעל אחות קטנה. אלמא אתי איסור אחות אשה ודחי אע"ג דבשעת נפילה איחזיא

טז אמר ליה אביי וליתי איסור פצוע ונידחי עשה דייבום מי לא תנן ר"ג אומר אם מיאנה מיאנה

יז ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה אלמא אתי איסור אחות אשה ודחי הכא נמי ניתי איסור פצוע ונידחי

יח אלא אמר רב יוסף האי תנא הך תנא דבי רבי עקיבא היא דאמר מחייבי לאוין דשאר הוי ממזר מחייבי לאוין גרידי לא הוי ממזר

רַשִׁ״י אלא אמר רב יוסף שנפצע ואח"כ נפלה לו ודקאמרת הא אית ליה לר"ע חייבי לאוין כחייבי כריתות האי תנא דמתניתין הך תנא דבי ר"ע הוא דאמר בהחולץ ליבמתו (לעיל יבמות מט.) אי זהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא ודלא כרבי סימאי דאמר (כתובות דף כט: ) מן הכל היה עושה רבי עקיבא ממזר חוץ מאלמנה לכ"ג שהרי אמרה תורה לא יקח ולא יחלל אבל מכל חייבי לאוין גרידי אפילו ליכא קורבה הולד ממזר: ופרכינן ואמאי סריס חולץ ואפילו היתה לו שעת הכושר איקרי כאן להקים כו'

יט איקרי כאן (דברים כה, ז) להקים לאחיו שם והא לאו בר הכי הוא

כ אמר רבא אם כן אין לך אשה שכשרה ליבם שלא נעשה בעלה סריס חמה שעה אחת קודם למיתתו

רַשִׁ״י אמר רבא אם כן דשעת הכושר דמעיקרא לאו מלתא היא הואיל ובשעת מיתה לא חזי אין לך אשה כו' סמוך למיתתו ייסורי מיתה מתישים כחו. אלא אמרינן הואיל ומעיקרא בר הקמה הוה בת חליצה היא הכא נמי לא שנא

כא לר' אליעזר פירוקא דרבא פירכא היא

רַשִׁ״י לרבי אליעזר פירוקא דרבא פירכא היא גמרא פריך. כלומר האי פירוקא דרבא פירכא היא לרבי אליעזר דהא ודאי חזינן דשעת הכושר מילתא היא ואמאי קאמר רבי אליעזר סריס אדם אין חולץ דלא מהניא ליה שעת הכושר דמעיקרא הא ודאי סריסות של מיתה אין לו רפואה אפילו הכי מתייבמת האשה משום שעת הכושר דמעיקרא כחישותא הוא דאתחילה ביה ולאו סריס הוא אלא מיתה מכחשת כחו

כב התם כחישותא דאתחילה ביה

כג היכי דמי סריס חמה אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן כל

רַשִׁ״י היכי דמי סריס חמה דקאמרת שלא היתה לו שעת הכושר

מְפָרְשִׁים Commentaries

תּוֹסָפוֹת Tosafot

א בימי ר' בקשו להתיר נתינים אין זה מבטל דברי ב"ד חברו דהפקר בית דין היה הפקר

ב אי הכי יבומי נמי תתייבם פי' אא"ב בנשא ישראלית איירי אע"ג דהיא שפיר מתייבמת אז לא תקשי אמאי אין מייבם שהרי הוא אסור בה דהוי פצוע דכא ואיידי דקאמר חולץ קאמר נמי חולצין לאשתו אבל כיון דאיירי בגיורת איהו גופיה שרי לייבם ואיידי דאמר רבי יהושע חולץ כו' וא"ת ור' יהושע גופיה אמאי נקט חולץ כיון דאיירי בגיורת אי משום דקסבר דקהל גרים איקרי קהל כדפירש בקונטרס א"כ מאי קאמר ואין לי לפרש האיכא למשמע מדאתניוהו חולץ וחולצין ולא אתניוהו מייבם ומייבמין ש"מ דבסריס אדם חולץ וחולצין דאי בסריס חמה א"כ אפי' לייבם נמי שרי וי"ל דרבי יהושע נקט חולץ וחולצין אגב דבעי למימרא לא חולץ ולא חולצין דלא מצי למנקט לא מייבם ולא מייבמין דהוי משמע יבומי הוא דלא אבל מיחלץ שרי מיהו רבי עקיבא הוי מצי למיתני לא מייבם ולא מייבמין דכיון דפירש הטעם משום שלא היה לו שעת הכושר ממילא הוה ידענא דמיחלץ נמי לא חליץ אלא אגב דנקט ר' יהושע חולץ נקט נמי ר' עקיבא

ג אלמא בקהל עסקינן וכרבי עקיבא אתיא דסריס אדם בר חליצה וייבום הוא ותימה דלמא בהא לא סברה כרבי עקיבא דמשוי חייבי לאוין כחייבי כריתות

Rishonim on this masechta: רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top