Bava Metzia 29b — בבא מציעא כט:

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת Tosafot Rishonim רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

א כדרבה דאמר רבה נגנבו בלסטים מזויין אבדו שטבעה ספינתו בים

רַשִׁ״י כדרבה בפרק הזהב (לקמן בבא מציעא דף נח.) גבי בני העיר ששלחו את שקליהן

ב אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' טרפון ביד רחבה הוה ליה הנהו זוזי דיתמי אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה מהו לאשתמושי בגוייהו א"ל הכי אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' טרפון

ג א"ל אביי ולאו אתמר עלה א"ר חלבו אמר רב הונא לא שנו אלא בדמי אבידה הואיל וטרח בה אבל מעות אבידה דלא טרח בהו לא והני כמעות אבידה דמו א"ל זיל לא שבקו לי דאשרי לך:

רַשִׁ״י בדמי אבידה שמכרה לאחר שנטפל בה כמו שאמרו חכמים אבל מעות אבידה כגון שמצא מעות בכיס או שלש מטבעות עשויין כמגדלין מתני' אחת לשלשים יום שמתעפשין כששוהים מלפותחן וכל ספרים שלהן היו עשויין בגליון

ד מתני׳ מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן אבל לא ילמוד בהן בתחלה ולא יקרא אחר עמו

רַשִׁ״י גוללן מתחילתן לסופן שיכנס בהן האויר בתחלה מה שלא למד מפני שצריך להשהותו לפניו ולא יקרא אחר עמו לפי שזה מושך אצלו וזה מושך אצלו ונקרע

ה מצא כסות מנערה אחד לשלשים יום ושוטחה לצרכה אבל לא לכבודו

רַשִׁ״י שוטחה לצרכה לשלוט בה אויר שלא תכלה ולא תאכלנה עש

ו כלי כסף וכלי נחושת משתמש בהן לצרכן אבל לא לשחקן כלי זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד שיבא אליהו

רַשִׁ״י לצרכן שמתעפשים בקרקע שצריך לתתן בקרקע כדאמרינן לקמן שזו היא שמירתן ולפיכך משתמש בהם לפרקים אבל לא לשחקן לא ישתמש בהן זמן ארוך שישחקן אוזי"ר בלע"ז לא יגע בהן זהב אינו מתעפש בארץ וזכוכית שמא ישבר

ז מצא שק או קופה וכל דבר שאין דרכו ליטול הרי זה לא יטול:

רַשִׁ״י שאין דרכו ליטול דבר שגנאי הוא לו שאדם חשוב הוא ואין דרכו ליטול קופה שלו להכניסה מן החוץ לבית שמור לא יטול ופטור מהשבת אבידה דילפינן מוהתעלמת גמ' בי בר חבו בבית פלוני העושה תפילין מצויין לימכר ויחזור ויקנה מן הדמים

ח גמ׳ אמר שמואל המוצא תפילין בשוק שם דמיהן ומניחן לאלתר

ט מתיב רבינא מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן גוללן אין שם דמיהן ומניחן לא אמר אביי תפילין בי בר חבו משכח שכיחי ספרים לא שכיחי

י ת"ר השואל ספר תורה מחבירו הרי זה לא ישאילנו לאחר פותחו וקורא בו ובלבד שלא ילמוד בו בתחלה ולא יקרא אחר עמו

יא וכן המפקיד ס"ת אצל חבירו גוללו כל שנים עשר חדש פותחו וקורא בו אם בשבילו פתחו אסור סומכוס אומר בחדש שלשים יום בישן שנים עשר חדש ר"א בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שנים עשר חדש:

רַשִׁ״י גוללו בכל שנים עשר חדש פעם אחת אם בשבילו פתחו כולה מפרש לקמיה מאי אריא ספר שהוא נוח להתקלקל בטשטוש וקריעה בחדש שלשים יום החדש ממהר להתעפש מן הישן בחד באדם אחד אין ניעורו קורעה שנים האוחזין בשני ראשיה ומנערין ממתחין אותה יותר מדאי וקשה לה

יב אמר מר השואל ספר תורה מחבירו הרי זה לא ישאילנו לאחר מאי אריא ס"ת אפי' כל מילי נמי דאמר ר"ש בן לקיש כאן שנה רבי אין השואל רשאי להשאיל ואין השוכר רשאי להשכיר

רַשִׁ״י כאן שנה רבי במסכת גיטין (דף כט.) תנן השולח גט בארץ ישראל הרי זה משלחו ביד אחר ואם אמר לו טול חפץ פלוני הימנה לא ישלחנו ביד אחר שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר ואמר ר"ל עלה כאן שנה רבי במשנה זו למדנו רבי שסתם המשניות אין השואל כו' דבכולהו שייך למימר אין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר

יג ס"ת איצטריכא ליה מהו דתימא ניחא ליה לאיניש דתיעביד מצוה בממוניה קמ"ל

יד פותחו וקורא בו פשיטא ואלא למאי שייליה מיניה סיפא איצטריכא ליה ובלבד שלא ילמוד בו בתחלה

טו וכן המפקיד ס"ת אצל חבירו גוללו כל שנים עשר חדש פותחו וקורא בו מאי עבידתיה גביה ותו אם בשבילו פתחו אסור הא אמרת פותחו וקורא בו הכי קאמר אם כשהוא גוללו פותחו וקורא בו מותר אם בשבילו פתחו אסור

רַשִׁ״י מאי עבידתיה גביה קס"ד לצורכו קאמר ולא לצורך ספר תורה דהא לצורך ספר תורה תנא ליה גוללו כל שנים עשר חדש להכי פרכינן מאי עבידתיה דהאי גבי ספר תורה לקרות בו לצורך עצמו אם כשהוא גוללו להנאת ס"ת פתחו וקרא בו מותר

טז סומכוס אומר בחדש שלשים יום בישן שנים עשר חדש ר"א בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שנים עשר חדש ר"א בן יעקב היינו תנא קמא אלא אימא ר' אליעזר בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שלשים יום:

רַשִׁ״י אימא אחד זה ואחד זה שלשים יום ומתני' נמי דקתני קורא בהן אחת לשלשים יום ולא מפליג בין ישן לחדש ר"א בן יעקב היא

יז אבל לא ילמוד בו בתחלה ולא יקרא אחר עמו: ורמינהו לא יקרא פרשה וישנה ולא יקרא בו פרשה ויתרגם ולא יפתח בו יותר מג' דפין ולא יקראו בו שלשה בני אדם בכרך אחד הא שנים קורין

יח אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני ענינים:

רַשִׁ״י בענין אחד בפרשה אחת אין קורין בשני ענינים זה בדף זה וזה בדף זה קורין דלא אתי לשמוטי מהדדי

יט מצא כסות מנערה אחד לשלשים יום: למימרא דניעור מעלי לה והאמר רבי יוחנן מי שיש לו גרדי אומן בתוך ביתו ינער כסותו בכל יום אמרי בכל יום קשי לה אחד לשלשים יום מעלי לה

רַשִׁ״י מי שיש לו גרדי אומן בביתו שיארוג לו טליתות חדשות תמיד ינער כסותו בכל יום ולמדנו דרך ארץ דניעור קשה לה

כ איבעית אימא לא קשיא הא בחד והא בתרי

כא איבעית אימא לא קשיא הא בידא והא בחוטרא

כב איבעית אימא לא קשיא הא בדעמרא הא בדכיתנא

רַשִׁ״י דעמרא קשה לה שנמתחת ונקרעת

כג א"ר יוחנן כסא דחרשין ולא כסא דפושרין ולא אמרן אלא בכלי מתכות אבל בכלי חרש לית לן בה ובכלי מתכות נמי לא אמרן אלא דלא צויץ אבל דצויץ לית לן בה ולא אמרן אלא דלא שדא ביה ציביא אבל שדא ביה ציביא לית לן בה:

רַשִׁ״י כסא דחרשין נוח לשתות כוס של מכשפות מכוס של מים פושרין ואיידי דאיירי במילי דרבי יוחנן בהלכות דרך ארץ נקט הני שמעתא צויץ רותח ציביא כל דבר שנותנין לתוך המשקה או עשבים או תבלין או עקרי בשמים קרי ציביא

כד וא"ר יוחנן מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן ילבש בגדי פשתן וישתמש בכלי זכוכית וישכור פועלים ואל ישב עמהן ילבש בכלי פשתן בכתנא רומיתא וישתמש בכלי זכוכית בזוגיתא חיורתא וישכור פועלים ואל ישב עמהן תרגומא

רַשִׁ״י ורוצה לאבדן ללמדנו בא שלא ירגיל אדם בכך שהעושה אלה מאבד מהר הון רב כתנא רומיתא דמיהם יקרין וממהרין לכלות תרגמה להך שכירות דפועלים

מְפָרְשִׁים Commentaries

תּוֹסָפוֹת Tosafot

א בזכוכית לבנה וא"ת והא אמרינן פרק עגלה ערופה (סוטה דף מח.) דמשחרב בית המקדש בטלה זכוכית לבנה וי"ל דלא בטלה לגמרי קאמר אלא דלא שכיחא דהא רב הונא תבר זכוכית חיורתא בחופת בנו פ' אין עומדין (ברכות דף לא. ע"ש)

Rishonim on this masechta: רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top