מצודת ציון על הושע ח

אֶל־חִכְּךָ שֹׁפָר כַּנֶּשֶׁר עַל־בֵּית יְהוָה יַעַן עָבְרוּ בְרִיתִי וְעַל־תּוֹרָתִי פָּשָׁעוּ׃

חכך. מל׳ חיך אשר על הלשון ממעל:

זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ׃

זנח. ענין עזיבה כמו למה זנחתני (תהלים מג):

הֵם הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי הֵשִׂירוּ וְלֹא יָדָעְתִּי כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים לְמַעַן יִכָּרֵת׃

השירו. מלשון שר: עצבים. עכו״ם:

זָנַח עֶגְלֵךְ שֹׁמְרוֹן חָרָה אַפִּי בָּם עַד־מָתַי לֹא יוּכְלוּ נִקָּיֹן׃

נקיון. מל׳ נקי וברור:

כִּי מִיִּשְׂרָאֵל וְהוּא חָרָשׁ עָשָׂהוּ וְלֹא אֱלֹהִים הוּא כִּי־שְׁבָבִים יִהְיֶה עֵגֶל שֹׁמְרוֹן׃

חרש. אומן: שבבים. קיסמין דקים ובדרז״ל שיבא מכשורא (סנהדרין ה):

כִּי רוּחַ יִזְרָעוּ וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ קָמָה אֵין־לוֹ צֶמַח בְּלִי יַעֲשֶׂה־קֶּמַח אוּלַי יַעֲשֶׂה זָרִים יִבְלָעֻהוּ׃

וסופתה. רוח סופה וסערה: קמה. כן יקרא אסיפת השבלים כשעדיין עומד בקרקע וכן מגדיש ועד קמה (שופטי׳ טו): אולי. עניינו כמו אם וכן אולי לא תאבה האש׳ (בראשית כ״ד:ה׳): זרים. נכרים: יבלעוהו. מל׳ בליעה:

נִבְלַע יִשְׂרָאֵל עַתָּה הָיוּ בַגּוֹיִם כִּכְלִי אֵין־חֵפֶץ בּוֹ׃

נבלע. ענין השחתה כמו בלע ה׳ (איכה ב): חפץ. ענין צורך כמו אם כלי אין חפץ בו (ירמיהו כ״ב:כ״ח):

כִּי־הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ אֶפְרַיִם הִתְנוּ אֲהָבִים

פרא. הוא חמור הבר: בודד. מל׳ בדד ויחידי כמו איכה ישבה בדד (איכה א׳:א׳): התנו. מל׳ אתנן זונה ואמר בל׳ בזיון:

גַּם כִּי־יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם וַיָּחֵלּוּ מְּעָט מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים׃

יתנו. מלשון אתנן: ויחלו. מל׳ חיל וחלחלה: מלך שרים. כמו מלך ושרים ותחסר הוי״ו וכן כסוס עגור (ישעיהו ל״ח:ו׳):

אכתוב־[אֶכְתָּב־] לוֹ רבו [רֻבֵּי] תּוֹרָתִי כְּמוֹ־זָר נֶחְשָׁבוּ׃

רבו. ענין הגדלה ורוממות כמו כרובם כן חטאו לי (לעיל ד):

זִבְחֵי הַבְהָבַי יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ יְהוָה לֹא רָצָם עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֺנָם וְיִפְקֹד חַטֹּאותָם הֵמָּה מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ׃

הבהבי. ענין חרוך ושרפה, ובדרז״ל שקפלה ולא הבהבה (שבת כח): רצם. מלשון רצון:

וַיִּשְׁכַּח יִשְׂרָאֵל אֶת־עֹשֵׂהוּ וַיִּבֶן הֵיכָלוֹת וִיהוּדָה הִרְבָּה עָרִים בְּצֻרוֹת וְשִׁלַּחְתִּי־אֵשׁ בְּעָרָיו וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ׃

עשהו. המגדלו ומרוממו כמו הוא עשך (דברים לב): ויבן. מלשון בנין: בצורות. מל׳ מבצר: ארמנותיה. מל׳ ארמון והיכל: