כניסה

תְּהִלִּים קמ

גודל הטקסט
מְפָרְשִׁים (לחיצה להצגה או להסתרה)

א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃

ב חַלְּצֵנִי יְהוָה מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי׃

אִבְּן עֶזְרָא [למנצח מזמור לדוד -] חלצני ה' מאדם רע - זה המזמור חברו דוד לפני מלכו בימי שאול, כי היה מפחד מבני אדם שילשינוהו אל שאול. וכן אומר: איש לשון. ומלת תנצרני – באה שלימה, כמו: וכל עצביכם תנגושו.
מְצוּדַת דָּוִד מאדם רע. מיד אדם רע: מאיש חמסים. מאיש עושה חמסים:
מְצוּדַת צִיּוֹן חלצני. ענין הוצאה ושליפה:

ג אֲשֶׁר חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב כָּל־יוֹם יָגוּרוּ מִלְחָמוֹת׃

רַשִׁ״י יגורו מלחמות. יהיו מלחמות במגוריהם ובמושבותם:
אִבְּן עֶזְרָא אשר, יגורו - יקבצו כמו יגורו יצפונו. ויש אומרים: שהוא כמו: אל תתגר בם, והם שנים שרשים.
מְצוּדַת דָּוִד יגורו. יאספו עלי מלחמות:
מְצוּדַת צִיּוֹן יגורו. ענין אסיפה כמו יגורהו בחרמו (חבקוק א):

ד שָׁנֲנוּ לְשׁוֹנָם כְּמוֹ־נָחָשׁ חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶלָה׃

רַשִׁ״י חמת עכשוב. חמת לשון ארס כמו (דברים ל״ב:ל״ג) חמת תנינים יינם שאם תפרשהו לשון אף וכי לשון אף נופל אצל יין אלא לשון ארס ויצו"ש בלע"ז וכן נופל כאן לשון ארס תחת השפה: עכשוב. עכביש איריינ"א בלע"ז:
אִבְּן עֶזְרָא שננו לשונם - שהוא נושך כמו נחש עכשוב שם חיה רעה נושכת. סלה - באמת.
מְצוּדַת דָּוִד שננו לשונם. חדדו לשונם והכינו אותם לדבר לה״‎ר כמו נחש שמחדד לשונו כשבא לנשוך: חמת עכשוב. ארס של עכשוב יש לעולם תחת שפתותיהם ר״‎ל אין פוסקין מלדבר לה״‎ר:
מְצוּדַת צִיּוֹן שננו. חדדו: חמת. ארס כמו חמת זוחלי עפר (דברים ל״ב:כ״ד): עכשוב. הוא מין פתן ונחש:

ה שָׁמְרֵנִי יְהוָה מִידֵי רָשָׁע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לִדְחוֹת פְּעָמָי׃

אִבְּן עֶזְרָא שמרני - שב לפרש טעם שמרני ופירש אשר חשבו לדחות פעמי, כמו: ואת רגלי מדחי.
מְצוּדַת דָּוִד אשר חשבו. חושבים מחשבות להיות רגלי נדחים מדחי אל דחי לברוח מפני שאול:
מְצוּדַת צִיּוֹן פעמי. רגלי על שם שצועדים בהם כמו פעמי דלים (ישעיה כו):

ו טָמְנוּ־גֵאִים פַּח לִי וַחֲבָלִים פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת לְיַד־מַעְגָּל מֹקְשִׁים שָׁתוּ־לִי סֶלָה׃

רַשִׁ״י וחבלים פרשו רשת. דרך הרשת לקשור חבל ארוך בראשה והציד כשרואה את העופות שוכנים תחת הרשת מושך החבל והרשת נופל על העופות: ליד מעגל. אצל נתיבתי ופעמי: ליד. אצל כמו (שמואל ב י״ד:ל׳) ראו חלקת יואב על ידי:
אִבְּן עֶזְרָא טמנו, ליד - מקום, כמו: ויד תהיה לך - מעגל המקום הישר הדרוך תמיד.
מְצוּדַת דָּוִד טמנו. הטמינו עלי הרשת לבל אהיה נשמר ואלכד בה: וחבלים. גם חבלי הפח העשויים לסגור פי הפח גם אותם הטמינו לבל ארגיש כלל ור״‎ל מאוד מאוד הסתירו עצה ללכדני: פרשו רשת ליד מעגל. במקום מעגלי ואשורי פרשו הרשת למען אפול בה וכמ״‎ש וראו את מקומו אשר תהיה רגלו שם (ש״‎א כג): שתו לי סלה. רוצה לומר מבלי הפסק אף אם לא הצליחו בראשונה חזרו שוב לארוב:
מְצוּדַת צִיּוֹן וחבלים. מיתרי הפח: ליד. למקום: מעגל. שביל ומסלה כמו ינחני במעגלי צדק (לעיל כג):

ז אָמַרְתִּי לַיהוָה אֵלִי אָתָּה הַאֲזִינָה יְהוָה קוֹל תַּחֲנוּנָי׃

אִבְּן עֶזְרָא אמרתי - אין לאל ידי להמלט מהם או לעמוד כנגדם, רק בך ואתה לבדך אלהי.
מְצוּדַת דָּוִד אמרתי. לזה אמרתי בתפלה הלא מעולם אתה אלי וחזקי האזינה גם עתה בקול תחנוני:

ח יְהֹוִה אֲדֹנָי עֹז יְשׁוּעָתִי סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק׃

אִבְּן עֶזְרָא ה', סכותה - שיסוך ראשו כמו הכובע ולא יזיקנו חץ. והנה הטעם סכותה - כובע הישועה לראשי, על כן אמר: עז ישועתי.
מְצוּדַת דָּוִד סכותה. מעולם סככת על ראשי בעת באו עלי בכלי נשק הם כלי זיין:
מְצוּדַת צִיּוֹן סכותה. מלשון סכך וכסוי: נשק. בכלי נשק ועניינו בכלי זיין:

ט אַל־תִּתֵּן יְהוָה מַאֲוַיֵּי רָשָׁע זְמָמוֹ אַל־תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה׃

רַשִׁ״י מאוי רשע. עמלק הרשע: זממו אל תפק. מחשבתו אל תצליח: ירומו סלה. כי יתגאו סלה, ורבותינו פירשו זממו לשון רסן הזומם את פי הגמל ולשון משנה הוא. אל תפק. אל תוציא מלחייו:
אִבְּן עֶזְרָא אל - מלת אל תפק - תשרת בעבור אחרת. וכן הוא זממו אל תפק אל ירומו סלה הוא והדומה לו, או יהיה דבק תפק עם ראש ובא ירומו תחת ירום. ורבי משה אמר: ראשים מה שיקרה מסיבי, עמל שפתימו יכסימו והטעם שהם מתפארים כי יאחזוני במוקשים.
מְצוּדַת דָּוִד אל תתן. לכן גם עתה אל תמלא תאות הרשע החפץ לראות ברעתי: זממו אל תפק. אל תוציא מחשבתו אל הפועל ועד עולם יהיו מחשבותיו מרוממים ממנו לבל יוכל להשיגם:
מְצוּדַת צִיּוֹן מאויי. מלשון תאוה וחשק: זממו. מחשבתו כמו כאשר זמם (דברים יח): תפק. ענין ההוצאה כמו ויפק רצון מה׳ (משלי ט׳):

י רֹאשׁ מְסִבָּי עֲמַל שְׂפָתֵימוֹ יכסומו [יְכַסֵּמוֹ׃]

רַשִׁ״י ראש מסבי. חבורת חשבון גדודי עשו האומרים להסב אותי מעליך עמל שפתיהם יכסם (מצאתי):
מְצוּדַת דָּוִד ראש מסבי. ראש המסבבים ללכדני והוא דואג האדומי: עמל שפתימו. השקר שמדברים עלי הוא וסיעתו השקר הזה יכסה אותם ר״‎ל מה שרוצים לעשות לי יבוא עליהם:

יא ימיטו [יִמּוֹטוּ] עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים בָּאֵשׁ יַפִּלֵם בְּמַהֲמֹרוֹת בַּל־יָקוּמוּ׃

רַשִׁ״י ימוטו. יהיו מוטים הגחלים עליהם ישכבו בהם עד שיתמוטטו ויכבו מאליהם נמצא הגוף כלה ואבד: באש יפילם. המפיל ונוקם גחלים של גיהנם במהמורות יפילם לבל יקומו עוד: במהמורות. במלחמות ותגר ל' ממרים הייתם (דברים ט):
אִבְּן עֶזְרָא ימוטו, גחלים - מהשמים כמו גחלים בערו ממנו, ברד וגחלי אש. באש יפילם - היא האבן שהיא ממיתה בריחה ואף כי בגופה. במהמורות - מקום שפל, בעבור בל יקומו, ואין ריע לו בלשוננו.
מְצוּדַת דָּוִד ימוטו. הגחלים יהיו מטים עצמם לנפול אליהם: באש יפילם. העמל שזכר הוא יפילם באש ובשוחות עמוקות לבל יוכלו קום:
מְצוּדַת צִיּוֹן ימוטו. מלשון נטיה: במהמורות. כמו ובמהמורות ועניינו שוחות עמוקות ובדרז״ל בראשונה היו קוברין אותה במהמורות וכו׳ (ירושלמי מ ק פ״ג):

יב אִישׁ לָשׁוֹן בַּל־יִכּוֹן בָּאָרֶץ אִישׁ־חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת׃

רַשִׁ״י איש לשון. עשו כי ציד בפיו צד את אביו בפיו: יצודנו. הרע שהוא עושה הוא יצודנו:
אִבְּן עֶזְרָא איש - יתכנו לו עלילות שלא יכון בארץ. והטעם: ישב ביישוב. יצודנו - יצוד נפשו למדחפות, שידחפוהו אנשי ארצו.
מְצוּדַת דָּוִד איש לשון. מהראוי שהאיש בעל לה״‎ר בל יהיה נכון בארץ על כנו ובסיסו: רע. הרע שהוא עושה הוא יצוד אותו עד שיהיה נדחף מרעה אל רעה:

יג ידעת [יָדַעְתִּי] כִּי־יַעֲשֶׂה יְהוָה דִּין עָנִי מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִים׃

רַשִׁ״י ידעתי. כי סוף הדברים יעשה ה' דין עני וינקום נקמת עבדיו:
אִבְּן עֶזְרָא ידעתי - אז אדע. ומלת יעשה – בעבור אחרת יעשה משפט אביונים.
מְצוּדַת דָּוִד ידעתי. הן ידעתי שסוף הדבר אשר יעשה ה׳‎ דין עני לנקום נקמתו:

יד אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת־פָּנֶיךָ׃

רַשִׁ״י אך. ימהר ויעשה כדי שיודו צדיקים לשמו:
אִבְּן עֶזְרָא אך - טעם אך להוציא הרשעים, והישרים יתמידו לשבת את פניך - בבית התפלה:
מְצוּדַת דָּוִד אך צדיקים. הצדיקים לבד הם יודו לשמך והישרים ישבו לפניך להללך ולא כן הרשעים האלה כי ילכו לאבדון ולא יזכירו בשם ה׳‎:
מְצוּדַת צִיּוֹן את פניך. לפניך:

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.