שולחן ערוך, אורח חיים תרמב

גודל הטקסט

א אִם חָל יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, אוֹמְרִים בְּעַרְבִית בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שֶׁבַע וְחוֹתֵם בָּהּ בְּשַׁבָּת בִּלְבַד.

מ"ב מ"א א"א מחה"ש באה"ט

איך ללמוד עם נושאי הכלים

מתחת לכל סעיף, התגיות הקטנות (מ"א, מחה"ש…) מראות אילו מפרשים מדברים עליו. לחצו על תגית כדי לעבור ישר לדבריו על הסעיף.
בכל פירוש, המספר הוא הסעיף הקטן שלו; התגית שבסוף הדיבור מחזירה לסעיף.
השורה שמעל הטקסט קופצת לפירוש שלם. כפתור מקווקו הוא פירוש על הפירוש שלפניו.

המפרשים בעמוד זה

מ"א מָגֵן אַבְרָהָם: רבי אברהם אבלי גומבינר מקאליש. הפירוש היסודי על אורח חיים.
מחה"ש מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל: רבי שמואל הלוי קעלין. ביאור על המגן אברהם.
מ"ב מִשְׁנָה בְּרוּרָה: רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, החפץ חיים. ביאור ופסק על אורח חיים, סעיף אחר סעיף, על פי האחרונים.
א"א אֵשֶׁל אַבְרָהָם: פרי מגדים לרבי יוסף תאומים: אשל אברהם, ביאור על המגן אברהם.
באה"ט בְּאֵר הֵיטֵב: באר היטב. קיצור דברי האחרונים על כל סעיף.

נוֹשְׂאֵי כֵּלִים וּמְפָרְשִׁים

לוח עניינים: מ"ב מִשְׁנָה בְּרוּרָה מ"א מָגֵן אַבְרָהָם א"א אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם מחה"ש מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל באה"ט בְּאֵר הֵיטֵב

מִשְׁנָה בְּרוּרָה

סָעִיף א

א (א) להיות בשבת - ואז אין אומרים מערבית בליל ראשון דכיון שאין העולם רגילין בהם חשו שמא יטלו נרות לראות בהן ובליל שני אומרים מערבית של יום ראשון וה"ה כשחל ז' של פסח בשבת אומרים במוצאי שבת המערבית השייך ליום ז' וה"ה בש"ת אומרים המערבית של שמיני עצרת לבד ליל א' וב' של פסח שאומרים בליל ב' השייך לליל ב' משום בכור לספירה [פמ"ג]. אין אומרים במה מדליקין: ש"ע סָעִיף א

ב (ב) בלבד - שלא נתקנה אלא עבור שבת בלבד. בטור כתב באהבה מקרא קודש ובמנהגים שלנו כתוב וא"א באהבה: ש"ע סָעִיף א

מָגֵן אַבְרָהָם

סָעִיף א

א להיות בשבת. ואז א"א מעריבים בליל ראשון ובליל ב' אומר מעריבים של יום ראשון ובפוזנא אין נוהגין כן [לבוש] וע' בסוכה דף נ"ה משמע דהשני נדחה דלא כמנהג פוזנא: ש"ע סָעִיף א

אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם

סָעִיף א

א להיות בשבת עמ״א ובתכ״ט ה״ה פסח וי״ל ה״ה ש״ת כן לבד ליל א׳ וב׳ דפסח שאומרים בליל ב׳ השייך לליל ב׳ משום בכור לספירה. וכ״כ א״ר בש״ת אומרים מעריבים של ש״ע: ש"ע סָעִיף א

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל

סָעִיף א

א מ"א סק"א להיות בשבת כו' וע' בסכה דף נ"ה דחשיב שם השיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש כל יום בסכות: ואם חל א' מהימים בשבת והיו אומרים שיר השייך ליום השבת ונדחה השיר שאומרים בסוכות יאמרו א' בשבת השיר שהיה ראוי לומר בשבת. וכן השיר שהיה ראוי לומר ביום א' יאמרו ביום השני עד יום אחרון של סוכות יאמרו השיר שהיה ראוי לומר בז'. ושיר של יום אחרון נדחה: ש"ע סָעִיף א

בְּאֵר הֵיטֵב

סָעִיף א

א בשבת. ואז אין אומרים מערבית בליל ראשון ובליל שני אומרים מערבית של ליל ראשון ועיין סימן תקפ"ט ס"א: ש"ע סָעִיף א

Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain. Pri Megadim (Eshel Avraham, Mishbetzot Zahav): Warsaw 1877 edition. באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org (GNU FDL 1.3)

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה